שלום וברכה מורי ורבותי!
ערב שבת שלום, שבת פרשת וישלח.
ובפרשתנו, סוף סוף יעקב, לאחר שהתכונן כל כך הרבה, "זוכה", במרכאות, ופוגש את אחיו עשו, ואז הוא מעמיד את שפחותיו ואת נשותיו וניגש ראשון ומשתחווה לאחיו שבע פעמים.
"וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים" (בראשית לג, ב), אחרי כל בני המשפחה הוא משאיר את יוסף ואת רחל. כאשר רחל משתחווית כלפי עשו, עומד יוסף זקוף ורק לאחר מכן מוסיף גם הוא ומשתחווה, כי הוא לא רוצה שאותו רשע יתן את עיניו באמו (פירש"י במקום), הוא עומד לפניה, מסתיר אותה, ורק לאחר שהיא מתכופפת, הוא גם מצטרף לאותה השתחוויה.
שלא יתן אותו רשע את עיניו באמו.
על כך זכה יוסף הצדיק וקבל את הפסוק "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (שם מט, כב), ולא שולט בו עין הרע, כי אתה גרמת לכך שעינו של אותו רשע לא תשלוט באמך, גם בך לא ישלוט עין הרע.
אבל רק שניה!
הרי מדובר ביוסף שהוא בנה של רחל, שהוא דאג לאמא שלו בסך הכל, האם זה לא הגיוני שהוא יתנהג בצורה כזו? ומעבר לכך, מה כבר עשה יוסף הצדיק? "בסך הכל" השתהה מלהשתחוות עוד שניה אחת, האם על זה מגיע לו שכר גדול כל כך?
מכאן אנחנו צריכים ללמוד, שגם חסד שנעשה בבית וגם אם הוא ממש קל וממש לא מי יודע מה נשמע ונחשב, הוא חסד! והקדוש ברוך הוא יודע לשלם עליו בכפל כפליים. הדברים האמיתיים והנכונים הם דווקא הדברים הקטנים כל כך, אלו שנראים לנו הגיוניים וסבירים והדברים שאדם דש בעקביו.
דווקא שם מתגלה הכח האמיתי של האדם, וזהו המבחן האמיתי.
ברכת שבת שלום ומבורך ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי, האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ ומה לא?...
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.