התמונה המזעזעת שחיילים שוכבים במיטה ליד חיילת חשפה את השקרים של המזרחיסטים

 

התמונה המזעזעת שחיילים שוכבים במיטה ליד חיילת חשפה את השקרים של סמוטריץ' והרב שמואל אליהו – אין לכם עולם תורה יש לכם תועבות בצבא

מאת אהרן יקותיאלי

האירועים הדרמטיים של היממה האחרונה, סביב חשיפת התיעוד מלבנון על ידי הכתב דביר עמר והסרתו המהירה מאתר "ערוץ 7", הציפו אל פני השטח את אחד המאבקים הרוחניים והעקרוניים ביותר של דורנו. הפרסום, שהראה פגיעה חמורה ומפורשת בגדרי ההפרדה והצניעות בתוך מתחם לחימה צבאי, עורר גלי הדף אדירים בכל רחבי הציבור שומר המצוות. הניסיון המיידי להסיר את הכתבה תחת האמתלה של "מניעת פגיעה ברוח הלחימה" לא הצליח לעצור את כדור השלג, במיוחד לאחר שהתיעוד הגיע לבמות תקשורתיות דוגמת הפלטפורמה של הבלוגר חיים שאולזון, והפך לשיחת היום בבתי המדרש.

מדובר באירוע המציב סימן שאלה ענק ונוקב מעל לכל המנהיגות הפוליטית של המגזר הדתי-לאומי, ובראשם השר בצלאל סמוטריץ'. הקריאה הברורה העולה כעת היא: תפסיקו לשקר לעצמכם כאילו קיים פה עולם תורה מוגן, בשעה שהמציאות בשטח מוכיחה שיש כאן מערכת צבאית המאלצת את הלוחמים לשהות בעירובוביה ובמציאות המטמאת את הנפש והרוח בניגוד גמור לדין תורה. המציאות שנחשפה בשטח הוכיחה סופית כי המושג "שילוב ראוי" הוא כסות בלבד למערכת שאינה סופרת את חוקי התורה, והניסיון הנואש להשתיק את הכתבה רק מדגיש את גודל השבר ואת עומק הטיוח. העובדה שהתקשורת הממסדית של המגזר בחרה ליישר קו עם הדרג הצבאי ולמחוק את האמת מעידה על פחד עמוק מפני קריסת הקונספציה. לולא הפעילות הציבורית העצמאית של במות חרדיות, ובראשן הפלטפורמה של הבלוגר חיים שאולזון אשר סירב להיכנע למסכת הלחצים והציף את התיעוד בפני עולם התורה, האמת המרה הייתה נותרת קבורה תחת הררי מילים מכובסות.

במשך דורות, התורה הקדושה הציבה תנאי חד-משמעי לניצחון במלחמות ישראל: "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ". גדולי ישראל מכל החוגים הדגישו תמיד כי השמירה על חומות הצניעות, הטהרה וההפרדה המוחלטת אינה עניין של חומרה דתית, אלא תנאי קיומי ומבצעי ראשון במעלה. כאשר השכינה שורה במחנה, הלוחמים זוכים לסייעתא דשמיא ויוצאים לשלום ומנצחים; כאשר חומות אלו נפרצות, ההגנה הרוחנית של עם ישראל נפגעת.

התיעוד שנחשף מלמד על מציאות קשה שבה נהלים בסיסיים ביותר של הלכה וצניעות נרמסו ברגל גסה, דווקא במצבי קצה שבהם נדרשת הקפדה יתרה על זכויות רוחניות. עבור יהודי ירא שמים, החיכוך המתוכנן והכפוי במרחבים סגורים מנוגד לחלוטין לכל דין ופסק הלכתי. הדרישה הבלתי מתפשרת להפרדה מוחלטת אינה ניתנת למיקוח או להתאמה לנסיבות חברתיות כאלו ואחרות.

אשליית ההסדרים

במשך תקופה ארוכה הובילו נבחרי הציבור של הציונות הדתית קו המרגיע את ההורים והמחנכים, כאילו המערכת הצבאית השתנתה והיא קשובה ומותאמת לחייל שומר המצוות. אולם, האירוע הנוכחי מוכיח כי מדובר בהונאה עצמית. המרחק בין ההצהרות החגיגיות בכנסת ובאולפנים לבין המציאות בבונקרים ובבתי המג"דים בדרום לבנון הוא כמרחק מזרח ממערב. כאשר מפקדים בכירים מאפשרים פגיעה מפורשת בגדרי ההפרדה הבסיסיים ביותר, כל המבנים הפוליטיים וההסכמות המדומיינות קורסים כמגדל קלפים. הביקורת החריפה מופנית כלפי מי שאמורים היו לעמוד כחומה בצורה על משמר ההלכה, אך העדיפו לשמור על שלמות הקואליציה ועל יחסים תקינים עם הדרג הפיקודי, תוך הפקרת שלומם הרוחני של הלוחמים בשטח האש.

התגובה הציבורית הסוערת והניסיון המבוהל להסיר את הכתבה משקפים את עומק השבר. החשיפה הנוכחית ניפצה את האשליה באחת. התברר כי כאשר האג'נדות המודרניות חודרות אל תוך שטח הלחימה, הכללים ההלכתיים הבסיסיים נדחקים הצידה, והלוחמים נותרים חשופים למצבים האסורים על פי דין תורה. העובדה שהפרסום הוסר במהירות מתוך כלי תקשורת המזוהה עם המגזר הדתי-לאומי מראה על עוצמת הלחץ המופעל כדי שלא להודות בכישלון המערכתי. זוהי הוכחה ניצחת לפיה אין מקום לפשרות בנושאי צניעות וטהרה, ושום מסגרת אינה חסינה מפני הידרדרות רוחנית ברגע שמוותרים על קוצו של יוד מחוקי ההלכה.

התעוררות המגזר ותפקיד העיתונות העצמאית

בתוך הציבור הדתי-לאומי עצמו מתחילה לחלחל ההכרה המרה כי שיטת "עצימת העיניים" הגיעה למבוי סתום. הורים רבים ונשות לוחמים מבינים כעת כי אי אפשר לסמוך על הבטחות של פוליטיקאים, וכי המערכת המודרנית פועלת לפי קודים תרבותיים הזרים לחלוטין לעולם התורה והצניעות. השבר אינו רק מול המפקדים בשטח, אלא מול ההנהגה הפוליטית המגזרית שממשיכה לנסות ולגמד אירועים חמורים מעין אלו כדי שלא להודות בכישלון השיטה. המחשבה שניתן להכניס בחורי חמד למסגרות שבהן גדרי הצניעות הבסיסיים פרוצים, ועדיין לצפות שהם יישארו נאמנים לחוקי התורה ללא פגע, מתבררת כאשליה מסוכנת.

ההד הציבורי הגדול שנוצר בעקבות הגעת המידע והתיעוד לערוצים חרדיים עצמאיים מוכיח כי הציבור אינו מוכן לקבל השתקה כאשר מדובר בציפור הנפש של היהדות. החשיפה הכריחה את כולם להתמודד עם המציאות כפי שהיא, ללא כסות ומילים מכובסות. תפקידם של אנשי הרוח והתקשורת היראים לדבר ה' הוא להציב תמרור אזהרה בוהק ולא לאפשר לאף גורם, בכיר ככל שיהיה, לנרמל מציאות שנוגדת את השולחן ערוך.

המשבר המבצעי והחובה לעמידה איתנה

מעבר למחיר הרוחני הכבד, פריצת גדרי הצניעות בשטח הלחימה מייצרת כשל מבצעי ומנהיגותי ממדרגה ראשונה. צבא מנצח נשען על משמעת ברזל ועל אמון מוחלט בפקודות. כאשר מפקדים בדרג הבכיר בוחרים לעקוף את פקודות השילוב הראוי שהם עצמם חתומים עליהן, הם משדרים לשטח מסר מסוכן לפיו החוק הוא המלצה בלבד. פגיעה כזו במשמעת, דווקא בקו האש במרחב מאוים, מערערת את הלכידות הפנימית של היחידה ומסיחה את דעתם של הלוחמים מהמשימה המבצעית הקריטית ביותר – הכרעת האויב. הסתרת המציאות הזו מעיני הציבור אינה מגינה על הצבא, אלא מחלישה אותו. חוסנו של צה"ל נמדד ביכולתו לתחקר כשלים באופן אמיץ, ולא בניסיונות השתקה תקשורתיים שמטרתם להגן על תדמיתן של מערכות שכשלו בתפקידן.

האזהרה לחב"ד

בעקבות המראות הקשים והעדויות המזעזעות מן החזית, עולם התורה החרדי מגיע למסקנה חותכת וסופית: ליהודי חרדי שומר תורה ומצוות אסור באיסור גמור להיכנס היום בשערי הצבא, ואיסור זה תקף במלוא חומרתו גם לאחר הנישואין. המערכת הצבאית כיום עושה את כל המאמצים על מנת לטמא ולנתק מבחינה רוחנית גם את האברכים הנשואים, תוך כפיית מציאות של תערובת ופריצות בניגוד גמור לדין תורה, ובכך מביאה לפגיעה קשה בחומות המשפחה היהודית.

מכאן יוצאת אזהרה חריפה וכואבת לחסידי חב"ד, אשר חלקם שולחים אברכים נשואים למסגרות הצבא במסגרת תפקידים שונים, מבלי להבין את גודל הסכנה האורבת בפתחי הבסיסים. ההפקרות המוסרית חוגגת בשטח, והתוצאות ההרסניות ניכרות היטב בעלייה התלולה בנתוני הגירושין ובפירוק בתים קדושים בישראל. הניסיונות לנרמל את השירות במסגרות אלו מתנפצים מול ההבנה המרה כי המערכת פועלת בשיטות המזכירות את עצתו הרשעה של בלעם לבלק – לנסות ולהסיר מעם ישראל את השמירה העליונה על ידי פגיעה ביסודות הצניעות. המציאות מוכיחה כי בשנים האחרונות מאות חסידי חב"ד, כולל אברכים נשואים, עברו הידרדרות רוחנית קשה ביותר כתוצאה מהשירות הצבאי וטימאו את נפשותיהם, כאשר חלקם הגיעו למצבי קיצון נוראיים ומנסים להסתיר זאת עד היום מתוך בושה.

השורה התחתונה: מקומו של בן התורה והשליח

כפי שהרבי מליובאוויטש הרבה להדגיש ולומר, התורה היא המגינה האמיתית על עם ישראל ועל החיילים בחזית. בחור ישיבה או אברך כולל שעוזב את ספסל הלימודים ואת עולם הרוח מפני שהוא מחפש מדליות או הכרה חברתית, הרי הוא פועל כעריק וכבוגד בתפקידו הרוחני ומסכן בכך את החזית כולה. עזיבת התורה פותחת את השערים לפני האויב, וזהו בדיוק השורש הרוחני של האסונות הקשים שפקדו אותנו, כולל אירועי השבעה באוקטובר.

המסקנה ההיסטורית העולה מחשיפה זו היא אחת ואין שנייה לה: מקומו של אברך חרדי או בן חסידות חב"ד הוא אך ורק בין כותלי בית המדרש ובעולם התורה, או לחלופין בעולם השליחות הכביר שהקים הרבי. שם, ורק שם, מתוך דבקות בקדושה ובתורה, הוא משמש מגן ומציל אמיתי עבור עם ישראל כולו. הכניסה למסגרת הצבאית של ימינו אסורה בתכלית האיסור, שכן צה"ל הנוכחי אימץ תפיסות פרוגרסיביות וליברליות מוחלטות.

רבותי, הגיעה עת מלחמה על נפש הדור. במערכת שכזו, ערכי הניצחון והמטרות המבצעיות האמיתיות נדחקים הצידה לטובת קידום אג'נדות חברתיות זרות. הפיקוד העליון ומערכי הדוברות של הצבא עסוקים ביחצ"נות בלתי פוסקת של ערכים אלו, תוך זניחת ערכי התורה, הצניעות והקדושה. יהודי המבקש לשמור על נפשו ועל קדושת ביתו מבין כעת כי אין לו שום חלק ונחלה במסגרות הללו, וחובת השעה היא להתבצר בחומות התורה והשליחות ולא לסכן את הנפשות בטומאה איומה שאחריתה מי ישורנו.