מתחרים מי עושה יותר ומה מצליח יותר, ושוכחים שמתעסקים אנו עם תופעת לוואי של מחלה קשה שהיהדות החרדית חלתה בה, ולא מחפשים כלל איך לרפאותה, חושבים אם יתעסקו עם תופעת הלוואי של מעצרי בני הישיבות בזה ייצאו מן הסבך, ושוכחים שהמלחמה בחרדים רק תגבר כל עוד לא נטפל במחלה שחלינו בה והיא שאיננו שומעים ועושים כהוראת גדולי התורה בעבר שהזהירו אותנו לא להרחיק לכיוון השותפות עם החילונים והמזרחיסטים, מפני שאז נקלע למצב שהם ישלטו עלינו ולא אנו עליהם
גדולי ישראל בקום המדינה חששו מאוד ממה שיקרה בעתיד, היה ברור כי הזמן יעשה את שלו, הציבור ילך ויפרח, ויוצרו מצבים קשים, יזדקקו להרבה כסף בשביל לנהל את הקהילות, והחשש שמא נסמוך על כספי השלטון עלול לגרום שהשלטון ישתלט עלינו, זה מה שהפחיד והדאיג אותם. ולכן הם הזהירו את כל מי שיכול לא לקחת בכלל ולהסתדר לבד עדיף, אבל אם כבר כן לוקחים שלא יעברו את ה-45 אחוזים, על מנת ש-55 אחוז נגייס בעצמנו. גדולי ישראל אז לא הורו להקים קרנות ציבוריות כלליות. ההיפך, הם רצו שכל ארגון כל ישיבה או קהילה תדאג לעצמה, מפני שכך נתקיים, כשנזדקק לסכומים גדולים תהיה בעיה. אבל כאשר כל קהילה תדאג לעצמה כפי שהיה לפני קום המדינה, נתקיים ואף אחד לא יוכל לכלותינו ולהשתלט על עתידנו ועתיד ילדינו
המצב הזה נשמר עד לשנת תשל"ז, ישבנו מחוץ לכל קואליציה למרות שתמכנו מבחוץ בגורמים פוליטיים ואף נהנינו מהרבה דברים בשל כך, קנו את הקולות של הנציגים החרדים תמורת סיוע בתחומים שביקשו, ככה זה נמשך עד המהפך, כאשר מנחם בגין ניצח בבחירות תשל"ז העסקנים עבדו על גדולי ישראל אמרו להם כי לשבת בקואליציה אין בזה כלום, מפני שלא נושאים באחריות למעשי הממשלה, והתירו זאת בתנאי כי יקחו תפקידים רק בכנסת ולא בממשלה, ואכן שמרו על הכלל הזה עד שקמה 'דגל התורה' כאן קרה אסון נורא בשל הקמתה של ש"ס ארבע שנים קודם לכן, שם התירו להם להיכנס לממשלה בטענה כי הם אינם חרדים מקוריים, הם לא התמודדו עם ההשכלה, עשו אז 'צוויי דינים' דין באשכנזי ודין בספרדי שאינו מחוייב לגדולים האשכנזים
כאשר הקימו את 'דגל התורה' היה זה אברהם רביץ שטען כי תפקיד 'סגן שר' אין בו 'אחריות' השר הוא הנושא באחריות, והגדולים הליטאים התירו לו את ה'סגנות', ומכאן הדברים התגלגלו ככדור שלג. עד כדי שכאשר ליצמן הפסיד את תפקיד יו"ר ועדת הכספים הוא קיבל היתר מהרבי מגור לכהן כסגן שר למרות שקודם לכן טען שזה אסור. ומאז ליצמן שכיהן בתפקיד הזה הוא התיר לעצמו גם תפקיד שר, דבר שהכעיס אדמורי"ם רבים, ביניהם האדמו"ר מסלאנים שיצא בקול זעקה שזה נגד החלטת גדולי התורה בשעתו, מעולם 'מועצת' לא התירה תפקידי שר, האדמו"ר מויזניץ שיכון הבטיח לרבי מסלאנים שזה לא יקרה יותר ובכל זאת אחרי הבחירות ליצמן המשיך לכהן כשר, והגענו למצב שממה שהזהירו גדולי ישראל בשעתו לא נשאר זכר, הפכנו להיות 'ככל המפלגות' בניגוד גמור לדברי הגרי"מ לוין כאשר היה זקן חברי הכנסת הוא פתח את הישיבה ואמר כי אגודת ישראל אינה ככל המפלגות, היינו אז מחוץ לקואליציה חכי"ם חרדים שדואגים לענייני הדת ולא כמי שמחפשים ג'ובים לעצמם ולמקורביהם
ככל מי שמכונים בכנסת 'חרדים' השתחלו יותר ויותר והתירו לעצמם תפקידים וג'ובים כך גדלה השנאה החילונית ששאלו מה ההבדל בין החרדי לחילוני, שניהם יושבים על אותן כסאות ולוקחים אותם תקציבים, מדוע שלא ישרתו בצבא כמו שהחוק מחייב כל אזרח
עוד דבר וחמור קרה. מאז קום המדינה עד ש"ס החרדים ברחו מכל תפקיד ברבנות הראשית זו הייתה 'רבנות מטעם', 'הרבנות הראשית' הייתה תחום של המזרחיסטים זה היה ה'מועצת' שלהם. היו אלו כמה גורמים ביניהם מש"ס ומ'דגל התורה' - מפני כבודם לא אציין את שמותיהם - שביקשו להשתלט על 'הרבנות הראשית' שם הם כיהנו בעבר, אחד מהם פרש בפרשת הממזרים למי שזוכר את התקופה ההיא ועבר לעולם החרדי, וה'גדול' של ש"ס שלא חי את המלחמה הקשה של החרדים ברבנות הראשית וכיהן בכל תפקיד אפשרי ולא הבין על מה הרעש, הם פתחו את הדלת ל'רבנות הראשית' וקנינו לעצמנו עוד שונאים מן הדתיים לאומיים ועולי רוסיה שרואים בחרדים אויבים בגלל מצב שנוצר עם הגיורים שלהם, חלקם הגדול אינם יהודים
היו אלף נימוקים מדוע להשתלט על 'הרבנות הראשית' אבל התעלמו מן הנימוק האחד והכי חשוב שלדעתי החשוב והמכריע ביותר שזה יעלה לנו עם חורבן והרס הישיבות, ילחמו בנו במקום הכי כואב בקיום הישיבות, יעשו הכל לחלן אותנו בצבא כפי שהם עשו למזרחיסטים שם הם איבדו את רוב בניהם, ועד היום הזה הם מאבדים 54 אחוז מילדיהם שנכנסים לצבא כדתיים ויוצאים כחילונים. החילונים והמזרחיסטים לא מוכנים לקבל שהחרדים הפכו להיות מפלגה ככל המפלגות ומבקשים ליהנות כאילו שלא ככל המפלגות מפלגות החרדים, מציאות שהשתנתה מאז תשל"ז ובמיוחד מתשמ"ט כאשר נטלו תפקידי סגני שרים
כל מה שגדולי התורה הזהירו עליהם לפני 75 שנה, הופרו ולא שמרו, וככה נקלענו למצב שאנו נמצאים בו. אין כל אפשרות לשכנע את החילונים והמזרחיסטים במה אנו שונים מהם ומדוע שחרדים לא ישרתו בצבא למרות שהוא צבא מחלן. הדרך היחידה שעדיין יש סיכוי ויכולת לעמוד מולם, הוא על ידי חזרה לתשל"ז להכריז ולהודיע כי לא נהיה יותר חלק מקואליציה כלשהי, איננו רוצים תקציבים כלשהם מן המדינה, נסתדר כפי שהסתדרנו עד לתשל"ז, ולהפעיל מערכת כלכלית חרדית כזו שתתן לנו עצמאות כלכלית ויכולת למשוך זמן במאבק עם החילונים. נכריז שוב ושוב אנו חרדים ואנו 'מתבדלים' מן החילונים ומן המזרחיסטים, נתארגן לבד וזה אפשרי, כאשר כל קהילה תדאג לעצמה. מציאות היא שהקהילות החסידיות בנו אימפריות לא מכספי ממשלה אלא מכספי נגידים שיש היום ב"ה בכל העולם, עלינו להכריז כי איננו ציונים, איננו לאומיים, ואין לנו כל חלק עם מה שבנו החילונים מפני שהם מחלנים. אנו נחיה רק על פי תורה ולא על פי החוק החילוני כשהוא היפך ההלכה, במצב הזה נהפוך להיות מעין מדינה בתוך מדינה, הם יבכו על היום שהתחילו איתנו
לשם כך זקוקים שכל הגדולים בלי יוצא מן הכלל יכריזו כי אנו חוזרים למקור כפי שגדולי ישראל לפני 70 שנה ויותר הזהירו אותנו. חייבים לאסור על החרדים לשרת בצבא, זה עושה סוף ליכולת הצבאית להכריע אותנו. חייבים להפעיל סנקציות נגד כל חרדי שישרת בצבא, ויש הרבה כאלו, שלא אפרט אותם כאן. לחרדי יהיה הרבה מה להפסיד אם הוא יתגייס לאחר איסור חמור של גדולי התורה על שירות בצבא מחלן, וככה נרפה את היהדות החרדית מן המחלה הקשה שהיא סובלת ממנה והיא ההתחברות וההתקרבות לחילונים ולמוסדותיהם. הכנסת חייבת להיות בבחינת 'ועד הבית' בלבד ולא בית. אסור לנו לומר כי אנו רוצים לחיות יחד. כן, אנו יחד בארץ ישראל, אבל בשום אופן לא חיים יחד, מפני שהם לא מקיימים תורה ומצוות עוברים יום יום על איסורים חמורים למרות שהם יהודים. אנו רוצים לחיות בעצמנו ובנפרד מהם, מפני שרק ככה נבטיח את עתידנו היהודי שלשמה אנו קיימים
היהדות החרדית חולה במחלה קשה כזו שצריכה ניתוח קשה וכואב, אבל אין ברירה מפני שרק ככה נרפה את היהדות החרדית בארץ ישראל, ונציל את העתיד היהודי. לחיות יחד עימם ותחת שלטון חילוני ואין זה משנה ימני או שמאלני, פירושו סוף ליהדות. מה שהנוצרים לא הצליחו לעשות בעבר עושים עתה חילונים דרך צבא מחלן. אין מנוס אלא ללכת בדרך הקשה אבל הבטוחה מאשר לעסוק בתופעות לוואי שלא מבריא מן המחלה הקשה שהיהדות החרדית סובלת ממנה כבר שנים
בכל דרך אחרת מבלי שנתבדל מן החילונים, אין לנו כל סיכוי להישאר חרדים, נהפוך להיות גרועים מן המזרחניקעס. אסור לשכוח כי המזרחניקעס בעבר היו לומדי תורה יותר מן החרדים בשעתו, היו להם רבני גדולים שהיו פאר של הדורות ההם. אבל שיטתם היא זו שהרסה את עתידם, מכל כך הרבה שהם היו הם היום כל כך מעט. החרדים שהיו אז המעט שבמעט קיימים ומתרבים בזכות שלא נכנענו לאידיאות וחוקים חילוניים ואחרים. בדרכנו האידיאה החרדית נלך ולא נזוז ממנה, מפני שרק זו מבטיחה את עתיד התורה בארץ ישראל
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.