הרב טוביה בלוי מראשי חסידי חב"ד בא חשבון עם מצביעי מפלגות משונות וזועק: 'די לימניות'

במכתב נוקב לחסידי חב"ד תוקף הגאון הרב טוביה בלוי את חסידי חב"ד שהצביעו  עוצמה לישראל שתמכו במפלגה חילונית בראשות אריה אלדד, וזועק די לימניות הפוליטית. מכתב נוקב ומרתק.

 

ב"ה

די ל"ימניות" הפוליטית!

הרב טוביה בלוי

לכל מוכר ההבדל בין עקרת הבית לחתול: שניהם רודפים אחרי עכברים, אלא שהראשונה פועלת ומייחלת שהעכברים יתמעטו עד לאפס, ואילו החתול מצפה שיתרבו, והוא שש ושמח על כל עכבר שנוסף...

ראשי ודברי הפוליטיקאים ה"ימניים" בינינו, שמרדו והמרידו, רחמנא ליצלן, ברבי והפרו את הוראתו הקדושה להצביע בבחירות לרשימה החרדית יותר והצביעו עבור חילונים ופשרנים (אולי מתוך כוונה טובה וטהורה) – תרים ורודפים אחרי כל עכברון בדמות ביטוי גרוע או טפשי של פוליטיקאי חרדי מתוסכל, ועטים על המציאה בששון ובשמחה כמוצא שלל רב, ובולעים אותו ועד שנעשה דם מדמו ובשר מבשרו.

כיוון שרוממות הרבי בגרונם (שוב: אולי משום שכך הם מבינים את דעתו הק' של הרבי) והם מכריזים מעל כל עץ רענן כי השקפתם ה"ימנית" היא, להבדיל, דעתו הקדושה של הרבי – אתכבד לבדוק יחד עם הקוראים הנכבדים את דעתו הקדושה, דעת תורה, בנושאים הנידונים בצבור. ניווכח שרבים מאיתנו נסחפו אחרי השקפות "ימניות" ששייכו אותן לרבי, תוך טעות מוחלטת של הפיכת אור לחושך.

תנאי עיקרי להצלחת כל בירור בנושא כגון דא, הוא לימוד דברי הרבי בנושא הנידון כפי "פשוטו של מקרא", בלי פרשנות המבוססת על רמז ודרוש וסוד, פרשנות הנובעת מנטיות לבו של הפרשן (כפי שהתבטא הרבי לא אחת ביחס למנהגים שונים ומשונים – כמובא באריכות בקונטרס "על מנהגים ומקורותיהם").

הרבי הדריך אותנו כיצד לדעת את "פשוטו של מקרא": עלינו, פשוט, לשאול את "בן חמש למקרא". במבוא לספר "כללי רש"י" העליתי את הסברה לכך על-פי הכתוב שאומר: "אלוקים עשה את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים" ולכן – ככל שהאדם קרוב יותר למצב של "אלוקים עשה" הוא רחוק יותר מן המצב (הנוצר והולך עם הגיל) של "ביקשו חשבונות רבים" – הבנתו ישרה, חלקה ופשוטה יותר.

כך, למשל, עלינו לפנות לבן החמש ולשאול אותו: מי חרדי יותר – הר"מ פרוש או פרופ' אריה אלדד, ואפילו – הר"י ליצמן או ד"ר בן ארי.

(כך, דרך אגב, ביחס לשאלה מה פירוש המושג "רובו תורה"...)

לקריאת הרשימה כולה כנסו לכאן: http://bektzara.blogspot.com/2013/04/blog-post_1942.html