בשולי
הסערה הגדולה של הקרע של המגזר החרדי עם הדתי לאומי, רציתי להעיר ולהאיר,
שכל המהלך הזה היה שווה בשבילי רק בשביל לשמוע את שבעת הגמדים מיהדות התורה
מכריזים בפאתוס בעת שנשמע קולו של נתניהו מכריז על מינוי השר בנט "יהודי
לא מגרש יהודי" נוטשים את אולם המליאה לקול המחאה המהדהדת.
זה אמנם היה שבע שנים מאוחר מידי, "הכרזת הקודש" של הח"כים הלבנים מיהדות התורה, אבל היה חשוב שזה נשמע.
בעיקר
בשביל להבין פעם אחת ולתמיד מה באמת מעניין אותם. מעולם לא נערכה מחאה
קיצונית כזאת על חילול התורה והקודש בכנסת. בוודאי שלא על הפינוי מגוש קטיף
בהתנתקות הארורה של שרון. מי האמין שישמע את אייכלר ליצמן וגפני ויעקב
אשר מכריזים במקהלת סולו שיהודי לא מגרש יהודי? הייתם נותנים לי מיליון
דולר ולא הייתי מפלל שהמשפט האולטימטיבי הזה יצא מפיהם של הח"כים תאבי
השררה והממון.
קבלתם
התנתקות חד צדדית מנתניהו, ויצאתם בזעם מהאולם במחאת שרשרת החוצה עם הזעקה
המהדהדת 'יהודי לא מגרש יהודי'. לי משום מה זה הזכיר את בני קרח שנתבצר
להם מקום בגיהנם (בלע"ז אופוזיציה) וצרחו משם משה ואמת ותורתו אמת וכולנו
בדאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.