מי שלומד דף היומי בוודאי למד את הגמ' הבאה בדף כח ע"ב: כשחלה ר' יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה אותם התחיל לבכות, אמרו לו תלמידיו: נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק וכו'. באר המהרש"א: עמוד הימיני - שהוא היה עמוד אותו הדור שהציל כמה צדיקים בחורבן של אספסינוס כדאיתא פרק הניזקין נו.
הגמ' בגיטין פרק הניזקין דף נו ע"א מביאה את הסיפור עם ר' יוחנן בן זכאי, זהו סיפור של חורבן עצוב של עם ישראל והצלה פורתא ע"י ר' יוחנן בן זכאי. וכך, פחות או יותר, אירע אז בארץ: הארץ נכבשה ע"י הרומאים, גמלא ומגדל שבצפון שהיו ערים בצורות נגפו לפני הרומאים לאחר קרב עקוב מדם, וכל הקנאים שנותרו סירבו להיכנע לרומאים וברחו לי-ם שם התבצרו והכינו עצמם למלחמה ברומאים. גדול ישראל, ר' יוחנן בן זכאי, שראה את החורבן שהולכים להמיט הקנאים על עם ישראל פסק בדעתו שצריך להיכנע לרומאים וכך לא ייהרגו
מאות אלפי יהודים.
הסיקריקים לעומתו טענו שאסור להיכנע וצריך להילחם עד טיפת הדם האחרונה. הם איימו על ר' יוחנן והוא פחד על חייו, ובעצת אחיינו אבא סקרא שהיה מראשי הסיקריקים פרסמו תלמידיו שהוא נפטר וביקשו להוציא את מטתו חוץ מי-ם בכדי לקוברו, וכשבאו לשער העיר ביקשו הסיקריקים לוודאות שאכן הוא נפטר ורצו לדקור אותו, אך תלמידיו של ר' יוחנן בן זכאי אמרו להם שלא יאמרו הרומאים 'אפי' רבם דקרו', והצליחו להוציאו חוץ מהעיר ללא פגע. יצא ר' יוחנן מי-ם והגיע לפני אספסינוס ואמר לו שהוא רואה שעתיד הוא להיות הקיסר וכו' וכו', ונתן לו את מבוקשו שלא לפגוע ביבנה וחכמיה, וכך ניצלו גדולי הדור של אותו הדור ונמשכה שלשלת מסירת התורה בעם ישראל.
לצערנו, סיפור זה קורה כיום רק השמות השתנו. אנו שומעים כל מיני קולות של סיקריקים, קנאים ומחבלים שצועקים שהגראי"ל שליט"א פשרן, ולראיה הם מצביעים על חוק טל (שהיה חוק מצוין, והוכחה לכך כמה שאנו מתגעגעים אליו היום) ועוד כל מיני הזיות למיניהם. ואני אומר, גם על ר' יוחנן בן זכאי הוציאו פשקווילים, גם אותו רדפו, גם אותו רצו לגרד, גם עליו אמרו שהגיחזים מסבבים אותו ומעבירים אותו על דעתו, אך היסטוריה הוכיחה, הוא זה שהציל את עם ישראל ותורתו והעבירה הלאה לדור הבא. והקנאים, מצאו את מותם, חלקם מרעב, חלקם מחרב, אך לא לפני שהתעללו באנשי י-ם ולא לפני שאנסו את נשות י-ם והרעיבו אותן עד מוות עד כדי כך שנשים רחמניות בישלו ילדיהן, כמו שכולם קוראים באיכה. כתבתי את הסיפור בקצרה, להבנת חומרת האירועים ושחיתות הקנאים כדאי לקרוא את הספרים מלחמות היהודים ויוסף בן מתתיהו.
ברוך ה' ששלח לנו את גדול ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א שמוסר עצמו לטובת הכלל, וכפי שראינו בטיסתו לצרפת אע"פ שלא חש בטוב, ומי שמכירו יודע שלא נהנה מעולם הזה בכהוא זה, וכמו שהגר"ח כתב: כל מעשיו לשם שמים. והנה, קמו להם אנשים חטאים שאמרו לגרד אותו באנו, ולמה, כי הוא פשרן, כי הוא מדבר על בין אדם לחברו, כי הוא לא נלחם בכל העולם סתם, אוי לאזנים שכך שמעו, אוי לדור שכך עלתה בימיו, וכפי שההיסטוריה אמרה אצל ר' יוחנן בן זכאי כך גם תגיד פה, הגראי"ל מציל אותנו מאותם בריונים מחלבים, וה"פשרנות" היא זו שהצילה אותנו, הן מבריונות גור בחינוך העצמאי והן מבריונות גרוסמן את לבין (שזועקים לעזרה דחופה בשל כשלון פסיליהם... אשר תשרפון באש). ובעזרת ה' ימשיך לפעול ככל שפעל, שכל מעשיו הם למען הרבות כבוד התורה ולמען ידעו כי ה' הוא האלקים, אין עוד.
אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלקיו (וששתל צדיקי אמת בכל דור ודור)...
שנזכה שכולנו (ובמיוחד המחבלים הצריכים לכך בדחיפות) לברכת ר' יוחנן בן זכאי לתלמידיו שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם.
כל טוב והצלחה בכל,
(השם שמור המערכת)
הגמ' בגיטין פרק הניזקין דף נו ע"א מביאה את הסיפור עם ר' יוחנן בן זכאי, זהו סיפור של חורבן עצוב של עם ישראל והצלה פורתא ע"י ר' יוחנן בן זכאי. וכך, פחות או יותר, אירע אז בארץ: הארץ נכבשה ע"י הרומאים, גמלא ומגדל שבצפון שהיו ערים בצורות נגפו לפני הרומאים לאחר קרב עקוב מדם, וכל הקנאים שנותרו סירבו להיכנע לרומאים וברחו לי-ם שם התבצרו והכינו עצמם למלחמה ברומאים. גדול ישראל, ר' יוחנן בן זכאי, שראה את החורבן שהולכים להמיט הקנאים על עם ישראל פסק בדעתו שצריך להיכנע לרומאים וכך לא ייהרגו
מאות אלפי יהודים.
הסיקריקים לעומתו טענו שאסור להיכנע וצריך להילחם עד טיפת הדם האחרונה. הם איימו על ר' יוחנן והוא פחד על חייו, ובעצת אחיינו אבא סקרא שהיה מראשי הסיקריקים פרסמו תלמידיו שהוא נפטר וביקשו להוציא את מטתו חוץ מי-ם בכדי לקוברו, וכשבאו לשער העיר ביקשו הסיקריקים לוודאות שאכן הוא נפטר ורצו לדקור אותו, אך תלמידיו של ר' יוחנן בן זכאי אמרו להם שלא יאמרו הרומאים 'אפי' רבם דקרו', והצליחו להוציאו חוץ מהעיר ללא פגע. יצא ר' יוחנן מי-ם והגיע לפני אספסינוס ואמר לו שהוא רואה שעתיד הוא להיות הקיסר וכו' וכו', ונתן לו את מבוקשו שלא לפגוע ביבנה וחכמיה, וכך ניצלו גדולי הדור של אותו הדור ונמשכה שלשלת מסירת התורה בעם ישראל.
לצערנו, סיפור זה קורה כיום רק השמות השתנו. אנו שומעים כל מיני קולות של סיקריקים, קנאים ומחבלים שצועקים שהגראי"ל שליט"א פשרן, ולראיה הם מצביעים על חוק טל (שהיה חוק מצוין, והוכחה לכך כמה שאנו מתגעגעים אליו היום) ועוד כל מיני הזיות למיניהם. ואני אומר, גם על ר' יוחנן בן זכאי הוציאו פשקווילים, גם אותו רדפו, גם אותו רצו לגרד, גם עליו אמרו שהגיחזים מסבבים אותו ומעבירים אותו על דעתו, אך היסטוריה הוכיחה, הוא זה שהציל את עם ישראל ותורתו והעבירה הלאה לדור הבא. והקנאים, מצאו את מותם, חלקם מרעב, חלקם מחרב, אך לא לפני שהתעללו באנשי י-ם ולא לפני שאנסו את נשות י-ם והרעיבו אותן עד מוות עד כדי כך שנשים רחמניות בישלו ילדיהן, כמו שכולם קוראים באיכה. כתבתי את הסיפור בקצרה, להבנת חומרת האירועים ושחיתות הקנאים כדאי לקרוא את הספרים מלחמות היהודים ויוסף בן מתתיהו.
ברוך ה' ששלח לנו את גדול ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א שמוסר עצמו לטובת הכלל, וכפי שראינו בטיסתו לצרפת אע"פ שלא חש בטוב, ומי שמכירו יודע שלא נהנה מעולם הזה בכהוא זה, וכמו שהגר"ח כתב: כל מעשיו לשם שמים. והנה, קמו להם אנשים חטאים שאמרו לגרד אותו באנו, ולמה, כי הוא פשרן, כי הוא מדבר על בין אדם לחברו, כי הוא לא נלחם בכל העולם סתם, אוי לאזנים שכך שמעו, אוי לדור שכך עלתה בימיו, וכפי שההיסטוריה אמרה אצל ר' יוחנן בן זכאי כך גם תגיד פה, הגראי"ל מציל אותנו מאותם בריונים מחלבים, וה"פשרנות" היא זו שהצילה אותנו, הן מבריונות גור בחינוך העצמאי והן מבריונות גרוסמן את לבין (שזועקים לעזרה דחופה בשל כשלון פסיליהם... אשר תשרפון באש). ובעזרת ה' ימשיך לפעול ככל שפעל, שכל מעשיו הם למען הרבות כבוד התורה ולמען ידעו כי ה' הוא האלקים, אין עוד.
אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלקיו (וששתל צדיקי אמת בכל דור ודור)...
שנזכה שכולנו (ובמיוחד המחבלים הצריכים לכך בדחיפות) לברכת ר' יוחנן בן זכאי לתלמידיו שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם.
כל טוב והצלחה בכל,
(השם שמור המערכת)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.