התורה מתחדשת בכל עת. חנוכה. (ב')
מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
הבאנו כאן
את דעת ה'מועדים וזמנים' שההדלקה הנהוגה כיום, אינה מהתקנה ושבתקנה המקורית אולי
נכללה תקנה להדליק בבתי כנסיות ובמסיבות, אבל לא בבתים ואת דברי ה'חסדי אבות'
שייתכן שהדלקתינו נתקנה אחר החורבן, כדי שלא תשתכח תורת חנוכה.
מעניין לציין ליוסיפון (שלדעת החיד"א, האברבנאל ועוד הוא תנא)
שבספרו 'קדמוניות היהודים' מביא את נס חנוכה, כנס ההצלה שלנו מהיוונים ואינו מזכיר
הדלקת נרות. יתר על כן: הוא מסביר את השם 'חג האורים' שהנס היה כהבלחת אורות
פתאומית (ואינו מסביר כפשוטו, שזה חג שתיקנו בו להדליק אורות) וז"ל: "וקוראים
לו חג האורים. ונראה לי שנתנו את הכינוי הזה לחג, משום שאותה הזכות לעבוד את
אלוהינו הופיעה לנו בלי שקיווינו לה"..
-
- - - - - - -
התורה
מתחדשת בכל עת א
התורה
מתחדשת בכל עת ב
התורה
מתחדשת בכל עת ג
התורה
מתחדשת בכל עת ד
התורה
מתחדשת בכל עת ה
התורה
מתחדשת בכל עת ו
התורה
מתחדשת בכל עת ז
התורה
מתחדשת בכל עת ח
התורה
מתחדשת בכל עת ט
התורה
מתחדשת בכל עת י
וחג
שבועות תעשה לך
-
- - - - - - - - -
מדיני ההדלקה המקוריים שצריך להדליק בטפח הסמוך לפתח והדלקה בעשרה
טפחים (ולא בג"ט) ומאז שנהגו ('מפני הסכנה') 'להדליק על שולחנו ודיו' אין
מקפידין על דיני ההדלקה המקוריים. ובתוד"ה דאי (שבת שבת כא:) הביא דעת
ר"י "נראה דעתה אין לחוש מתי ידליק דאין לנו היכרא אלא לבני
הבית, שהרי מדליקין בפנים". כלומר שעם השינוי במציאות בטל תיקון
זמן ההדלקה (שהרי ההדלקה נעשית להיכרא לבני הבית).
מציאות
החיים והבתים השתנתה מאוד ורבו הדעות להיכן נדדה מצוות ההדלקה. החזו"א טען
שאין לחדר המדרגות דין חצר (מפני שאינו לשימוש) ונהג להדליק על פתח היציאה למרפסתו
(והקפיד על דין טפח הסמוך, ומשמאל, ועשרה טפחים וכדו'). במציאות החיים המודרנית,
בה כל הבתים מוצפים אור, ושרגא בטיהרא מאי אהני? יש המחשיכים את החדר שמאחורי
ההדלקה ויש 'צדיקים' המהדרין להחשיך קודם ההדלקה... (שאל"כ איך נדע שהם
צדיקים??...).
ובפרי
חדש (סי' תרעג אות א' ובסי' תרעו) נקט דלדידן מדליקים בפנים ומסתברא דאם הניחה
למטה מג' טפחים ואפילו הניחה על שולחנו כיון דאיכא היכר לבני ביתו סגי.
ובבא"ח [פרשת וישב אות ב'] כתב מצווה להניחה בטפח הסמוך לפתח אע"פ
דבזמן הזה מדליקין בפנים .וגם בשער
הציון מצדיק את דברי המג"א [ס"ק ל']
דיניח בחוץ "דענין שצריך היכר לבני רשות הרבים יש מקור גדול
בגמרא". הרי דהוי רק "ענין".
בקיצור,
ניתן לומר שהנס שאנחנו רואים לנגד עינינו הוא נס ההיצמדות לביצוע ההלכה כפי שהיה
מתאים אי מתי, עובדה שמקפידים על זמן ההדלקה, הגם שמאז המצאת החשמל אין זה זמן בו
מצויים רבים ברה"ר. ולאותם שמדליקים על שולחנם מה נאמר לזה שיכול להדליק
בזמן, אבל בני ביתו יגיעו רק מאוחר? אם המצווה היא לפרסם לבני הבית, לכאורה צריך
להמתין להם. ואם הוא גר בגפו, האם חייב להקדים לבוא באמצע יומו או שידליק בזמן שכל
בני ביתו (כלומר הוא עצמו) באים? או שמא חייב לשלוח שליח להדליק על שולחנו??...
כיום
מקובל מאוד לראות בהדלקה בעיקר פרסומא ניסא ויש המהדרים לעשות פרסומא ניסא, גם בלי
קשר להדלקה כלל (חנוכיות חשמל על גג מכוניות וכדו'). מו"ר ר' הלל זקס
זצ"ל שאלני פעם בבדיחותא (מי שהכירו יזהה אותו מיד בשאלה) האם יש עניין
להוסיף חומרים שיגרמו לפיצפוצים בעת ההדלקה, משום ריבוי פרסומא ניסא (וכמדוני
ששמעתי בשם פוסקים שאכן יש 'עניין' להוסיף מים לשמן, כדי שיפצפץ בעת דליקתו. מה
שאצל אחד זו בדיחה, אצל השני זה כבר תורה וחומרה)
חנוכה
מספקת דוגמה מצוינת ומסכמת. ראינו שאפשרי שחג החנוכה התחיל כיום שמחה, הלל והודאה
בקרבנות בביהמ"ק (שיבבב"א), ואחרי החורבן התקינו (אין ידוע מי ומתי)
להדליק על פתחי הבתים, בזמן שכלה רגל מן השוק ובגובה יתר על ג"פ ועד י"ט
ומצד שמאל. אח"כ הוכנסה ההדלקה לתוך הבתים ('מפני הסכנה' ומחלוקת אם סכנת
חבראי בלבד, או גם סכנת 'גנבים' ו'ליצנים') ויודעים שממשיכים כך, הגם שאין סכנה.
כשבשלב זה הרוב וויתרו, משום מה, על סמיכות לפתח וגובה ההדלקה, אבל דווקא כן נצמדו
להדלקה בצאת היום. וגם בימינו, שלא רלוונטית בכלל 'תכלה רגל מן השוק', עדיין
מקפידים בזה (אפילו על חשבונן הרס סדר שני בישיבות ובכוללים, עד להפיכת חנוכה ל'בין
הזמנים זוטא'). מצווה מצווה ומזלה, וגם
בתוכה פרטי דינים בעלי מזל ופרטי דינים אחרים חסרי מזל.
הדברים
אינם ביקורת כלל, רק שנשים לב שדרך התורה להתחדש בכל עת. לנו אין באמת קו ברור
לאבחן מתי משנים ומתי מתעקשים ש'כל המשנה ידו על התחתונה' (בלשון הפסקים 'היינו
דווקא') ומתי נצמדים (בלשון הפוסקים 'הוא
הדין נמי'). אשרינו שהקב"ה ממשיך להיות 'נותן התורה', בהווה.
חרדי
בעולמו
- - -
- - - - - --
לא
מוגה
להערות
והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.