מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
פרק ג: עוד על ס"ת, תפילין, ועל הסיבה
בשולי חידושו של אדוננו הרא"ש הערתי שבימינו, למעשה לא נוהגת מצוות כתיבת ס"ת (אם לא כדרך הנצחה וכבוד) וטעם הדבר הינו סוג של 'היינו' לא מדובר (מצוות הכתיבה היתה בזמנם, אבל כיום מצויים ספרים לרוב ואין טעם ועניין בקניין והשאלת ספרים). יודגש שזה נשמע ממש מזעזע: מחליטים שמצווה כלשהי כבר לא רלוונטית וזהו. מ"מ המציאות בפנינו היא שכיום מזולזלת מצוות כתיבת ס"ת מהטעם ש'אין טעם' בקיום המצווה הזאת. היאומן כי יסופר?? ומה עם 'חדש אסור מהתורה' של החת"ס? האם מחלוקת ראשונים-אחרונים לפנינו? או שמא מחלוקת דרכה של תורה עם פירסומאים ויחצנים??
האמת היא שאיני יכול לתאר לעצמי עולם בו היתה נוהגת מצווה זו כפי שנהגה עד לרא"ש. מה היה אם כל אחד היה כותב ס"ת. הרי המצווה לכתוב היא גם אם ירש ס"ת מאבותיו ומה היו עושים עם מיליוני או עשרות מיליונים של ספרי תורה???
זו דוגמה למצווה שנהגה עד זמן מסויים, ומזמן זה ואילך - בוטלה. מנסה לדמיין את שאלות-ימינו שהרא"ש לא נשאל ('ילמדנו רבינו. מה דיני אחרי שכבר כתבתי ס"ת קודם פסיקתך, האם אני צריך לחזור ולצאת יד"ח בכתיבת שאלה זו והפצת תשובתך?').
לעומת דוגמת הס"ת, הדוגמה של מצוות
תפילין שלא נהגה לפחות אלף שנים
מתועדות, קלה הרבה יותר להבנה. במצוות תפילין לא אמרו שהמצווה אינה רלוונטית,
אלא החמירו שמה שנאמר שתפילין צריכים גוף נקי פירושו שהוא נקי גם מהרהורים. משכך,
רק חסידים יחידים סמכו על עצמם להניח תפילין בימים שבין ראש השנה ליו"כ - וגם
זאת רק אחרי סדר תשובה מיוחד.
ואכן, כאשר התעוררו הראשונים לפעול שיחזרו להניח תפילין, שיכנעו את העם שהנשואים יניחו תפילין (עד היום נהוג שרווקים לא מניחים תפילין דר"ת). כנראה שהמצב היה שאם לא יחזרו להניח עלול להיות מצב של שכחת הדינים (כפי שאכן נוצרה מחלוקת רש"י-ר"ת).
לגבי ממתי נהגו שלא להניח תפילין, יש רמז-אפשרי מכך שגולת אתיופיה שכחה מצווה זו. כידוע מקובל להניח שגולת חבש גלתה בבית ראשון וכל הדינים מהתושב"ע, אינם ידועים ונהוגים שם. לא פורים, לא חנוכה ולא כל פרטי הדינים שנלמדו בבתי המדרשות שבא"י ושבבבל. כל אלו לא הגיעו עדיהם. הם המשיכו לקיים את התורה כפי שמסרוה בעל פה מדור לדור, אבל מצוות תפילין נשמטה מהם. לא מופרכת האפשרות שהדבר קרה, משום שכבר בזמנו רפתה המצווה.
זה לא שמצוות תפילין הוקלה ח"ו, אלא בדיוק להיפוך: מתוך ייקור המצווה החמירו בה ודרשו לכך הכנות שרק יחידים עמדו בזה, וגם זה רק ימים מועטים בשנה. כך עברו הימים ומצוות תפילין לא נהגה למעשה עד שהעירה רוח ממרום את חכמי הדור (בפועל התהליך התמשך כמה וכמה דורות, כפי שמוכח בראשונים) להקל במצות תפילין ולנהוג אותה הגם שאנחנו טמאי מחשבה.
בדיני הסיבה מוצאים שינויים-אחר-שינויים. בזמן המשנה היה דרך בני חורין לאכול בהסבה וכן תיקנו. אבל בתרבות 'שלנו' אין נהוג להסב זה דורות רבים. הראבי"ה (1150) כבר כתב מטעם זה 'בימינו אין להסב, אלא לשבת לשולחן כדרך אנשים מכובדים'. עדיין גברים הסבו, נשים לא. בערך 150 שנה אח"כ תוס' מחדש שבזמננו כל הנשים חשובות הן ולכן מסבות. הרמ"א (כ250 שנה מאוחר יותר) כבר כותב שהנהוג הוא שנשים אינן מסבות כי סומכות על הראבי"ה הנ"ל. (הגם שמן הסתם רוב הנשים לא שמעו מעודן על הראבי"ה ושפתיו ברור מיללו שההסיבה כבר אינה דרך חירות. פשוט שינוי תרבותי, בלי קשר לגברים או נשים).
בעיני, זו אחת מהמצוות שיש לה מזל-על. א. אין בנאדם בימינו שעבורו הסיבה מהווה דרך חרות (למעט במדבריות אפגניסטאן ותימן) הראבי"ה צדק במאה אחוז, כיום דרך חירות היא לשבת על כסא נוח (ולא פלסטיק מתנודד) וליד שלחן. ב. הישענות על צד שמאל, כפי שאנחנו 'מחמירים' אינה הסיבה, אלא ישיבה-בצורה-לא-נוחה (הסבה היא חצי שכיבה וע"ג כרים וכסתות). ועדיין אנחנו מתעקשים לעקם גבנו ולסבול, כדי 'לשבת דרך חירות'...
לא יפתיע הדבר אם במהלך הדורות תעשה תפנית נוספת, בה העם יפסוק כראבי"ה. אם לא שהתרבות תשתנה שוב ויהיו עבדים ו'דרך חירות' וכדו'.
יוער שרואים כאן גם השתנות הלכה לאור שינוי נסיבות תרבותיות ('נשים שלנו חשובות הן'), בל נופתע אם השתנות תרבותית בת זמננו במעמדן החברתי של הנשים (שמשכילות יותר מהגברים ומפרנסות אותם), תשליך גם על מעמדן הציבורי. ר' חיים היקר דן ברותחין את הליטאים הזוממים-לכאורה להציב נשים במועצות דתיות ובהמשך כח"כיות. בעצם, לפי ההיגיון הליטאי העכשווי, מדוע שגפני ורובינשטיין לא יחזרו לכולל ונשותיהם יטפלו באשפה העירונית והמפלגתית? וכי אשה לא יכולה לקרוא 'אנטיוכוס' למתחרים פוליטיים??
עדיין מן הסתם הדברים לא יקרו מחר בבוקר, אבל כבר אינם נראים מופרכים.
אגב, בזה צריך לעשות עוד סלאלום. כי הלכדיג
(רמב"ם מלכים א. יש שיטות שזה דאורייתא) יש איסור שאשה תכהן בתפקיד של שררה.
כלומר שהבעיה היא לא רק תרבותית, אלא יש באמת בעיה הלכתית. ושערי תירוצים לא
ננעלו.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.