"היום בתניא" יום א' י"ט טבת
תניא לקוטי אמרים
תחילת פרק י"ב
שנה מעוברת
⛳
הבינוני ב"אמיתת שם התואר" - בהיכרות ראשונה:
הבינוני כפי שהוא ב"אמיתת שם התואר", הוא יהודי שאינו נכשל בשום עבירה, גם לא בעבירה קלה (כרשע וטוב לו בדרגתו הנעלית). ולאידך, אין הוא מעבד את הרע אשר בנפשו הבהמית, כצדיק.
...
לא עבר עבירה מימיו:
בתארו עד כמה מושללת העבירה מבינוני זה, כותב התניא, שהבינוני "לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם, ולא נקרא עליו שם רשע אפילו שעה אחת".
ומשמעות הדבר: שגם אם בעבר הוא נכשל בעבירה. הרי שהוא עשה תשובה גדולה, שלא רק שנמחל עונשו, אלא שגם לא נשאר בו שום רושם מטומאת העבירה, "רושם" הפועל את התופעה שבה "עבירה גוררת עבירה".
כך שאפשר לומר, שהבינוני (גם אם בעבר נכשל בעבירה איזו שתהיה), הרי שבמצבו העכשוי, מבחינתו, עשית עבירה מושללת ממנו לחלוטין.
...
הוספה - לעיון:
בפרק א' נאמר, שהאדם "בשעה שעושה עוונות נקרא רשע גמור". ויצוין, שבהגדרת "עושה עוונות" מתואר אדם שמרשה לעצמו לעבור עבירות באופן קבוע, כאכילת נבלות וטרפות, אכילת חמץ בפסח, חילול שבת וכדומה - הוא נושא בתואר זה גם בשעה שהוא ישן, נח ויושב בטל, וכל עוד לא יעשה את מצות התשובה הבסיסית מהתורה, מבחינה הלכתית הוא יהיה פסול לעדות.
בפרק הקודם, בהכרת ה"רשע וטוב לו" במדרגתו הנעלית, מתיחס התניא לרשע "דיאט", רשע שעשית עבירות הנ"ל מושללות ממנו, אבל במקביל הוא מרשה לעצמו לעבור על עבירות קלות כ"אבק לשון הרע וליצנות וכדומה" - אדם זה אינו מוגדר כ"רשע גמור", אלא "כרשע בעת ההיא" בלבד (רק ברגע שהוא עובר את העבירה).
וכמבואר כאן בתחילת פרק י"ב, את הבינוני מאפינת העובדה, שהוא נמנע לא רק מהעבירות שבהם הוא פסול לעדות, אלא גם מהעבירות הקלות - וכלשון התניא "ולא נקרא עליו שם רשע כל ימיו אפילו (בעבירה קלה כזו, שבה הוא רשע רק ל) שעה אחת
ורגע אחד".
......
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.