מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
לעומת הרושם-לכאורה שיכול לעלות מכתיבתי כאן, כאילו אני בעד לימודי ליבה בכל תנאי, נכון להעיר שהנושא רחב ומורכב מכפי שהוא נחזה ממבט ראשון, - כמו כל דבר בחיים. א. איני נוקט עמדה מעשית לגבי שום דבר. רק מבקש לעורר מחשבה ומי שהוא בר הכי יתן הקב"ה בליבו לעשות למען ילדיו. ב. הדברים מורכבים מכפי שניתן לנסחם במשפט אחד ותקוותי שאצליח להבהיר חלק מהזויות הנצרכות.
יש מגדו"י שרואים לימודי השכלה גבוהה (מתמטיקה, פיזיקה, פיזיולוגיה, אסטרונומיה, כימיה וכדו) כחלק מלימוד התורה. אם כ'טבחות ורוקחות' (כשיטת הגר"א) ואם כחלק מהותי ויסודי מלימוד התורה (כשיטת הרמב"ם). אחרים מחייבים לימודי השכלה (בהתאם למקום ולזמן) מצד חובת האב כלפי בנו ללמדו אומנות (וכדוגמה הבאנו מ'מנשה הקטן' שכתב שראוי להקים אוניברסיטאות שמבוססות על מדעים אלו וללא לימודי כפירה).
הנידון של 'לימודי ליבה' שונה במקצת. מדובר לא על השכלה גבוהה, אלא על רכישת הבסיס שיאפשר אח"כ לימודי השכלה גבוהה. 'לימודי ליבה' מכונים הלימודים בגילאי היסודי והתיכון ('לימודי אינגליש' באמריקה). בזה אנחנו נכנסים לנושא של תמיהה ותהיה גדולה של כל מערכת החינוך העולמית.
כבר ניתחנו כאן את השוני המהותי בין מערכת החינוך החרדית לבין מערכות החינוך העולמיות. העולם רואה במערכת החינוך, מעבר לשמשה כבייביסיטר להורים עובדים, כמערכת להכשרת האזרח לחיי המעשה בבגרותו. המערכת שהתחילה כהכשרת בני העובדים כעובדים-לעתיד המשיכה כמערכת להכנה כללית לחיים (כולל שילוב האזרחים לכדי 'אגודה אחת', שלכן מוגדרים לימודי האזרחות וההיסטוריה הלאומית כלימוד ליבה).
גם לנו יש חובה לחנך בנינו כך שיוכלו להתפרנס מיגיע כפם ולא שיפלו חלילה על כתפי זולתם (כמאמרם/נבואתם 'סופו שמלסטם את הבריות'). בזה אנחנו שווים לחינוך הכללי ובזה יש מבוכת אמת גדולה ועמוקה מאוד במערכות החינוך העולמיות כולן.
איני כדאי להכניס ראשי הקט במחלוקת האם לימודי מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וכדו', הינם טבחות ורוקחות לתורה, או שהם מהות בלימודי התורה, כפסיקת הרמב"ם ז"ל ביד החזקה. הדבר היחיד שהדגשתי כאן היה שאין היתר שלא להכין בנינו להתפרנסות וכל שאינו מלמדו אומנות, מלמדו ליסטות. היום מקובל לומר שצרכי ההתפרנסות מחייבים לימודי אנגלית, מתמטיקה וכו' ומכך נגזר שזה חלק מחובתנו כלפי ילדינו, גם מוסרית וגם הלכתית.
העניין הוא בכך שאין לאף אחד מושג ממה יתפרנסו הילדים שלומדים היום בבתי הספר. גם הלימודים באוניברסיטאות, רק משמרים את מסורת הלימודים רבת השנים, אבל פרופסורים דגולים ואמיצים לכלכלה מודים שכנראה אין הרבה תועלת בלימודי כלכלה וכדו'. גם בישראל הודו בכך פרופסורים רבים, כולל פרופ' אריאל רובינשטיין, חתן פרס ישראל, פרופ' ירון זליכה ועוד. יותר ויותר מומחים מגיעים למסקנה שהכישורים הקובעים את יכולת ההשתכרות אינם מתחום הלימודים האקדמיים, אלא מתחומים אחרים לגמרי. היכולת לעבוד בצוות, היכולת לראות ולנתח מצבים מורכבים, היכולת לשנות פרדיגמות ולהפנים שינויים וכדו', הינם הכישורים הנחשבים ביותר כדי להבטיח פרנסה. כמובן שבכל מקרה נדרשות יכולות בסיסיות במתמטיקה, אבל הדגש שונה לגמרי.
משכך, עוסקת האנושות בחיפוש דרכים חדשות ללימודי הבנים. סיפרתי כאן שהאיחוד האירופי פנה לידידי שליט"א בבקשה להבין איך עובדת שיטת הלימוד וההוראה בישיבות, זאת משום שמובן להם שהם חייבים לעשות שינויים רחבים ומהותיים בכל מערכת החינוך שלהם. שיטת ההוראה שהיתה מקובלת (שינון ומבחני זיכרון), אינה נחשבת כיום לחינוך מועיל. לעולם אין אפשרות לסגור את בתי הספר, עד שיבינו מה הם רוצים בכלל, משום שהללו משמשים גם כבייבי סיטר לתלמידים וסגירתם תיצור כאוס בעולם התעסוקה.
גם בעולם ש'בחוץ', יש רבים שסבורים שמערכת החינוך אינה מכינה את בוגריה לחיים הצפויים להם וננקטות שיטות משיטות שונות, כדי ליצור מערכות אחרות (בתי ספר מונטיסורי, דמוקרטי, אנתרופוסופי וכדו').
אין ספק שמתלמידי החינוך החרדי, יש המפנימים דרכי חשיבה ודיון שתורמים מאוד ליכולתם להתפרנס בכבוד. ההתנגדות שלי היא בעיקר להאחדה הנהוגה אצלנו, כאילו כל התלמידים מסוגלים ללמוד ולעשות אותו דבר, כשברור לכל שאין הדברים כן.
למרבית הפלא, ייתכן שגודלקנוף צדק באמירתו 'מי מחליט מה זה ליבה?' . סביר להניח שגולדקנופף כשלעצמו התכוון לומר שלימודי גמרא הנם לא פחות ליבה מלימודי מתמטיקה ואנגלית (שלא עזרו לכלכלת המדינה...), אבל למעשה יש צדק בטענה שהכנה להתפרנסות אינה בדווקא כפי שמקובל כיום במערכות החינוך המערביות.
לכן, כשאני מדבר נגד נגד לימודי ליבה, אין כוונתי שבדווקא יש ללמוד מה שאי מי הגדיר לעת עתה כלימודי ליבה, אלא שיש להכשיר את ילדינו ליכולת להתפרנס בכוחות עצמם ולא להיסמך על אחרים שיתרמו להם. לא כל הילדים שווים ויש מי שמסוגל לדבר זה ויש מי שמסוגל לדבר אחר. חנוך לנער על פי דרכו, אינה רק מצווה חינוכית אלא גם הדרך להנהגת הציבור, איש על פי דרכו, טבעו ויכולותיו.
לשם כך, יש להבין
לקראת מה אנחנו הולכים ועם מה צפויים להתמודד ילדי דור זה. בעז"ה.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.