מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
התחלנו כאן את הנושא של הצורך בחשיבה קדימה והמחשנו זאת בדוגמת הביטוח הלאומי. את דברינו סיימנו בציון העובדה שבעוד 15-20 שנה לביטוח הלאומי לא יהיה מהיכן לשלם את הקצבאות שהוא מבטיח כיום.
צריך להבין שאין ויכוח על 'אם' אלא רק על 'מתי' (וגם מקומנו כחרדים-לא-עובדים לא נעדר מהדיון כמובן). אחת הסיבות לכך היא (הנה אנחנו, ההדיוטות, עוסקים בעתידנות) הירידה בילודה. צפי חיתוך הגילאים בישראל בשנים הבאות מעיד שככל שהשנים חולפות, גדל מספרם של הקשישים וקטן מספרם של הצעירים העובדים. מודל הביטוח הסוציאלי בעולם ('ביטוח לאומי' בישראל) מבוסס על כך שצעירים עובדים ומשלמים פרמיות שוטפות ומפרמיות אלו משולמות הקצבאות לנזקקים ולקשישים (בשונה מקרן פנסיה רגילה, בה מושקעים כספי החוסך וכל אחד אוכל את פירותיו הוא). הדבר נהיה בלתי אפשרי כאשר מספר המשלמים קָטֵן ומספר המקבלים גָּדֵל. זה כבר כמה שנים שמדעני העתיד מנבאים שהעולם נמצא במצב של היפוך מגמה ובמקום שאוכלוסיית העולם תמשיך ותגדל כל הזמן, יתרחש מהפך מגה-היסטורי והצפי הוא שמספר בני האדם על הכוכב ילך וירד. כלומר, בתחילה אכן ימשיך המספר לעלות משמונה מיליארד לכעשרה מיליארד, אבל אז צפויה ירידה תלולה. המקלים אומרים שהמספר יחזור לשבעה מיליארד והמחמירים טוענים שבעוד 50 שנה ירד המספר לחמשה מיליארד בלבד. בכל אופן, במצב בו קְטֵנוֹת ההכנסות מהצעירים (שלא נולדים, או שנולדים ולא עובדים/משלמים) לא יהיה מִנַּיִן לאבטח את מזונם ובריאותם של הקשישים.
זו אינה הלכתא למשיחא. כבר בימינו עומדות מדינות מערביות בפני הבעיה. ביפן האוכלוסייה מצטמצמת והולכת וגני ילדים מומרים למרכזי יום לקשישים. גם גרמניה סובלת מהמצוקה וזו הסיבה שהם פתחו שעריהם לאוכלוסיית הפליטים. הנושא שלנו כרגע אינו אם המהגרים הספציפיים הללו אכן יביאו להם כסף, או שמא ימצצו מהם כסף, אבל המחשבה של הגרמנים היתה שנקרתה להם הזדמנות לשנות את הדמוגרפיה ולהציל את דור הקשישים שלהם (בשבדיה כבר התחילו להבין שיש בעיה תרבותית עם התאמת המודל למנטאליות המהגרים, אבל אין זה תחום עיסוקנו כרגע).
שיקולים ארוכי טווח מנחים כיום את הקדמה העולמית. האיחוד האירופי עורך עכשיו מחקרי עומק כדי להגדיר את תפקיד המורה בחמישים השנים הבאות. המחקר נערך גם בישראל, שעל אף שאינה חברה באיחוד, תרבותה והתנהלותה דומים מאוד. נחשפתי למחקר עקב פניתם לידידי ורעי, ראש הישיבה שליט"א בבקשה שישתתף במחקר. כמובן שהדברים יגעים ולאיחוד האירופי לא תהיה הזווית של דמות המחנך במגזר החרדי... מדוע רואה האיחוד צורך לדעת עכשיו מהי דמות המחנך בשנת 2070? זאת משום שחקירות עתיד אחרות מבטיחות שיחול שינוי דרמטי בשוק העבודה ובהתאם, יצטרכו להתאים את מערכת החינוך (כדי שתוצריה יתאימו למציאות חייהם). כדי להתאים את מערכת החינוך, צריך להגדיר מחדש, איזו דמות, אלו כישורים ואלו חוזקות יצטרך מחנך. זוהי חשיבה לטווח ארוך, הנובעת ונשענת על חיזוי עתיד בתחומים אחרים (טכנולוגיה, תרבות, דמוגרפיה וכו').
דוגמה אחרונה תובא מעולם העסקים. 'של' היא חברת אנרגיה עולמית ענקית. בשנת 1968 היתה החברה השביעית-שמינית בגודלה בעולם. באותה שנה הקימה 'של' צוות חשיבה לניבוי העתיד ותוצר עבודתם היה מערכת של ניבויים מה צפוי/אפשרי להתרחש בשוק האנרגיה העולמית ומהם הצעדים שידרשו לעשות, אם וכאשר יתממש הניבוי. בשנת 1974 הזדעזעו השווקים, בשל משבר האנרגיה העולמי. מחירי הנפט זינקו בתוך חודשים ספורים לרמות בלתי חזויות וכאוס השתלט על השוק. החברה היחידה בעולם שהמשבר לא פגע בה, אלא מינף אותה קדימה, היתה 'של'. הסיבה לכך היתה שמשבר הנפט לא היה עבורם 'משבר בלתי צפוי', אלא אחד התרחישים שנלקחו בחשבון בצוות הנ"ל ושתוסרטו לו תגובות מֻבְנוֹת ומדודות, בהתאם להתקדמות המשבר. לכן, קבלת ההחלטות בחברה לא נעשתה 'מהמותן', אלא מתוך חוברת ההדרכה המוכנה מראש. חברת 'של' התקדמה למיקום השלישי בעולם האנרגיה.
כל בר דעת מבין שהרוצה להתנהל חכם, צריך לחזות את העתיד ולהיערך אליו. אם אתה נפגש פעם ראשונה בבעיה כאשר היא דחופה ומיידית, סביר שתבחן אותה בעיניים צרות וקצרות רואי. זו הסיבה שהכנסת הקימה בזמנו את תפקיד 'נציב הדורות הבאים'. התפקיד הזה אויש רק קדנציה אחת ולאחר שהכוח המניע אותו נפלט מהפוליטיקה (לא רוצה לציין מי יזם והניע זאת, משום שהוא 'הם' מוחלט בעינינו וחלילה לשבחו במשהו), לא היה מי שהבין את גדול העניין לגופם של דברים והתפקיד נמוג עד שבוטל.
בתימצות: תפקיד הנציב לדורות הבאים נועד ללמוד תרחישים עתידיים ולהביא לידיעת והבנת המנהיגים, אלו חוקים עשויים/עלולים להשפיע על הדורות הבאים ובאיזה אופן.
לאחר שסקרנו את הנושא במבט 'חיצוני', אפשר
להתחיל לדבר עלינו.
חרדי בעולמו
-------
נ.ב. מענה למבקש כאן שם הגדול בדורנו שמוצאו מגרים. כפי שכתבתי הסיבה שאיני כותב את שמו, היא בשל מצבנו האומלל ביחס הנכון לאנשים וגדלותם. לצערי הרב אנחנו נשלטים בידי תפיסות מקולקלות וכנראה שלא לחינם לא צוינה עובדה זו בשום מקום. נראה לי שגם אם הייתי יודע על אבותיו שספרדים היו, היה נכון (ואולי גם מן הדין) שלא לומר זאת. אוי לבושתנו, הוי לכלימתנו.
מ"מ מדובר באחד מהגדולים המפורסמים, שאביו התגייר ונישא לאימו הישראלית. זוגתו היתה בת גדולי ישראל ואמנם התעוררה התנגדות במשפחתה. אבל בסופו של דבר קבלוהו וכיבדוהו מאוד והשתלב יפה במשפחה שמהם כמה היו גדולים מפורסמים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.