לע"נ חיים אליעזר בן יבלח"א שלמה
מאת: חרדי בעולמו
כל אדם חוטא. אנחנו אוהבים לחלק את העולם בין 'צדיקים 'לבין 'רשעים'. כבר בגן למדנו ש'צדיקים' זה אנחנו ו'רשעים' זה הם. ה'הם' הזה מתחלף. פעם הגויים, פעם החילונים, לפעמים אנשי הפלג השני, אבל תמיד זה 'לא אנחנו'. הבעיה היא שאנשים הם יצורים מורכבים והחלוקה הדיכוטומית של 'צדיקים מול רשעים' מתאימה למוחו המתפתח של ילד בן ארבע, אבל אינה מתאימה למציאות בעיני בוגר. המדהים הוא שאנחנו ממשיכים עם אותה פרדיגמה, הגם שאנחנו יודעים שהיא לא תואמת מציאות. למה? כי אנחנו אנושיים.
הנטיה הזאת, לראות כל רוע ופשע כאילו זה 'אנשים מסוג אחר', היא הטעות הגדולה והמכשלה העיקרית ליכולת לתקן משהו. אין דבר כזה 'אנשים שחוטאים'. אנחנו כולנו 'אנשים שחוטאים' אנחנו כולנו 'אנשים מהסוג הזה' שחולים במחלות נפש מנטליות, רוחניות ודתיות.
כבר העדתי על עצמי כאן, שאני
רואה בעצמי חשוד על כל העבירות. אין שום עבירה שאני יכול לומר בוודאות
שלא אעבור אותה. נכון שפחות סביר בעיני שאחטא בעבודת אלילים (אולי בגלל שראיתי
מסביבי כל כך הרבה), אבל לומר 'לי זה לא יקרה'??. ובענייני חשקת חיים ותאוותיהם, לא זו בלבד שאני
יודע מרת נפשי כמה חטאתי, עוויתי ופשעתי, אלא שברור לי שגם כיום - אחרי שעשיתי
תשובה בנושא הזה - עודני מסוכן, ומסוכן אהיה כל ימי חיי עלי אדמות. נכון שכל עוד
חיי מסובבים נתונים מקשי חטא, אני מוגן במידת מה. אבל, מוגן מפיתוי, לא
מחטא.
כולנו, כל קורא וקורא כאן, ללא יוצא מהכלל, נמצא בתוך טווח הסכנה לחטוא בחטאים החמורים ביותר (תיכף אוכיח לך את זה). הטעות בהבנה כאילו המפלצים הללו הם 'משהו אחר' נובעת מהרצון שלנו (ב"ה) להיות הכי לא קשורים לחטא. לצורך כך אנחנו משכנעים את עצמנו ש'אנחנו זה משהו אחר' ומסרבים לראות את עצמנו כמות שאנחנו. הגננת למדה אותנו בגן שאנחנו צדיקים ואנחנו אוחזים בזה - הגם שכבר מזמן נוכחנו ללא ספק שאנחנו ממש לא.
על סמך מה אני אומר שגם אתה - הקורא הנכבד והיקר מאוד - מסוגל לפשעים החמורים ביותר? על סמך העובדה שמאז עמדת על דעתך אתה יודע שהעוון החמור ביותר בתורה הוא שז"ל. כולנו גדלנו על האמירה המוחלטת הזו שזה העוון החמור ביותר בתורה. עכשיו שיקום כאן אחד ויעיד שמעולם לא חטא! נכון, כל אחד חושב שזה רק הוא, אבל האמת האובייקטיבית היא שכ-ו-ל-ם חוטאים בזה. הרב וולבה זצ"ל טען לנו, בשיח מחנכים לבני גיל הנעורים, ש 95% חוטאים בזה. עד היום אני מצטער שלא פיתחתי איתו שיחה מה עשה עם חמש האחוז הנותרים (כי ההלצה בין מביני העניין טוענת שבכניסה לעולם האמת נשאלת השאלה הזו, כסינון שקרנים-כרוניים. רק 95% מודים בכך ועוברים את הסינון, האחרים מוגדרים 'שקרנים כרוניים'...). אז כן, בתודעת הנפש הפנימית שלנו אנחנו עברנו - מדגיש שוב: כולנו - את החטא החמור ביותר, אז מק"ו אנחנו יודעים שאין חטא שאנחנו מוגנים מפניו.
רק כשנבין ונפנים שהחוטאים הם כדמותנו וכצלמנו, נוכל אולי להתחיל לבנות עזרה ומניעה. כל עוד אנחנו חושבים ומרגישים שהבעיה היא 'שלהם', אין לה פתרון.
חסדי השם איתי שמאז חזרתי בתשובה לא הועמדתי בניסיון שלא יכולתי לעמוד בו, אבל אם חלילה השטן היה מקבל רשות לבחון אותי, האם הייתי עומד בניסיונותיהם של ולדר, ברלנד ושאר שקצים מאוסים? לא ולא. מניח שהייתי עומד בזה פחות טוב מאחרים. על זה אני מתפלל בכל בוקר 'ואל תביאני לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון'. בינתיים, נענו תפילותי. מה יהיה מחר? לא יודע. אתפלל.
האדם הוא יצור מורכב. חלק בנו דומה למלאכי השרת, אבל החלק האחר, מושך אותנו כלפי מטה. נכון שמסיבות פובליציסטיות אנחנו צריכים לטעון כלפי החילונים כאילו אנחנו טובים ונעלים מהן, אבל בתכלס?? כל אחד וניסיונותיו הוא.
התובנה הזו, שכולנו חוטאים פוטנציאליים, יכולה להיות גם מפתח לפתרון ומענה - לפחות חלקי - לבעיית ריבוי הפושעים במחננו. אם נבין איך פועל מוחו של פושע (בדיוק כמו שלנו) נבין מה מונע מאיתנו לחטוא ואיך אפשר לעזור לפושע מלהמשיך לפשוע.
כן, כי גם ולדר - ושאר פושעים מאוסים ומגונים - מצטערים לעיתים על חטאיהם ולעיתים אפילו כואבים את כאב נשותיהם הנבגדות. אבל, איש לא מושיט להם יד כיצד לצאת מהמיצר בו הם נתונים. ולמה לא מושיטים להם יד? כי אנחנו טועים לחשוב שהם 'אחרים' 'יצורים מסוג זה' וכדומה.
גם לבלבול המוסרי* יש חלק בריבוי הפשעים אצלנו, אבל אכמ"ל.
מתנצל ששמתי למעלה תמונה של שני הידועים
ולא את תמונתי. המילים 'חוטא ופושע אני' התכוונו אלי. לא אליהם.
חרדי בעולמו
* בחוק אין איסור א"א ואילו אונס הוא
שיא החומרא, ומבחינה הלכתית אין איסור אונס ויש איסור חמור של א"א (והלבנת
פנים).
בחן את עצמך. את מי נפשך מואסת יותר, פוגע
בילדים שלא קיים 'מכחול בשפורפרת', או מי שהיה לו רומן עם אשה נשואה/פרודה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.