אם יש עוד מי שחושב שאפשר להעלים מן הציבור את האמת חי בטעות מרה, ובמיוחד כאשר עוסקים באירוע היסטורי כזה שבורו פארק לא חזתה ולא ראתה עשרות שנים, הרבי'ס הכי גדולים לא הצליחו להביא ציבור כל כך גדול, ומעולם לא סערה בורו פארק כפי שהיא סערה השבת, להתעלם ולחשוב שאפשר למנוע מן הציבור מידע, חי בעולם לא מציאותי
כן, אפשר לפרש ככה או ככה, אפשר לגלגל במילים אפשר לעשות הרבה דברים שהם לגיטימיים, אבל להתעלם מעובדות אי אפשר, שהשבת היה אירוע לא צפוי ובכזה גודל והיקף, רק טיפש יתעלם. מי שנושא טיפ טיפת ראש לפחות בשביל לצאת ידי חובה, היה מספר על האירוע
מציאות היא, מתכנני האירוע לא חלמו שזה מה שהולך לקרות. הם התכוננו לרבע ואולי אף עשירית ממה שהיה במציאות. הם הכינו אהל מספיק לאלפיים איש בלבד, ורק לקראת סוף השבוע קלטו כי אלפים מתכוננים להגיע, הפילו את האהל והקימו אחר בגודל של תפוסת 8000 מקומות כולל הפארענצ'עס, ומה קרה במציאות, מאות עמדו בחוץ מפני שלא היה מקום בפנים
במוצאי שבת, למרות שאני עדיין בחולשתי עברתי במשך שלשה שבועות 2 ניתוחים בהצלחה ב"ה אבל לוקח זמן עד שחוזרים לכוחות המלאים, רציתי לראות בעיני את המתרחש שם ולא להאמין, הכבישים היו סגורים לא היה שייך להיכנס, ולולא מי סידר לי כניסה הייתי הולך כי לא הייתי יכול לעמוד על הרגליים כל כך הרבה זמן. היה חשוב לי מאוד לראות מי ומי ההולכים מי היו שם ובעיקר כמה גערערס, ואומר לכם משהו, ליבי נצבט, חשתי את כאבם של אנשי הרבי וכאן הבנתי מדוע
עד כה, גור בבורו פארק הייתה מחולקת לשלשה חלקים. החלק של אנשי הרבי, החלק של אנשי ר' שאול, וחלק אחר וגדול מאוד של מי שכאילו אינם מתערבים במחלוקת. אותם רשמית אמורים היו לא לראות. הם לא באו לכינוסי גור וחלקם אף לא בא בשמחה אחרת שהתקיימה לפני כמה חדשים הם כאילו נייטרלים, ואותם ראו הפעם משתתפים באהל הענק הזה
עדיין מוקדם לסכם את כל המסע הזה מפני שר' שאול נמצא עוד כמה ימים בניו יורק. אבל כבר שומעים על פיטורי עובדים, דבר שיכה לא רק בצד של ר שאול, בגור שני הצדדים יודעים לנקום, ואל תופתעו אם תשמעו סיפורים שיזעזעו ויסבכו אנשים חשובים בגור. חבל שאין שכל לאותם מי שלא יודעים להגיב נכון. כשהרגשות עובדים השכל יושן זה בדיוק מה שקורה עם אלו אשר המומים מן ההצלחה האדירה, ושוב, שאפילו ר' שאול אלתר ואנשיו לא חלמו על דבר כזה, ואוסיף כי יתכן מאוד וזו לא ההצלחה שלהם, מדובר כאן במחאה גדולה נגד גור שעליה לקחת בחשבון לעשות חשבון נפש עמוק על איך שהם גרמו למצב הזה
אני משתדל להבין את שני הצדדים. קל מאוד להבין את שמחת הצלחתם של אנשי ר' שאול, וקשה מאוד לעכל את הכאב של אנשי הרבי מפני שגם הם לא קלטו לאן זה מוביל, ומי יודע אם זו לא רק ההתחלה. כאשר קורה עוד משהו וחמור מאוד, גור איבדה את ההשפעה על הציבור. בעבר כאשר גור החרימה מישהו פחדו והתרחקו, ואילו היום לא מתחשבים יותר ואולי דווקא מפני שהחרימו ולחמו בו הם באו לחזק אותו
ועל כולם, הפכו את ר' שאול אלתר לאדמו"ר כלל חסידי, אלפים רואים בו היום אדמו"ר אך ורק בגלל מה שמתנגדיו עושים לו. אם הוא היה צריך לעמול לבד זה היה לוקח לו שנים להגיע למה שהוא הגיע בזכות אלו שנלחמו בו
הגיע הזמן לחשבון נפש רציני על כל המאבק הזה איך שהוא צריך להתנהל, אבל על זה אי"ה אכתוב לאחר שר' שאול ישוב לישראל
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.