הוא הגיע לועדת הכספים עם 22 אלף הסתייגויות. על פי החוק חייבים לאפשר לדבר על כל הסתייגות וככה הוא יכול למשוך את הדיונים שבועות וחדשים, ואז באה העיסקה, הציעו לגפני כסף לחרדים תמורת ויתור על ההסתייגויות כאשר במילים אחרות אומרים לו, קח כסף לחרדים ותאפשר לתת לרפורמים
צריך להבין ולקלוט מה קרה כאן. כאשר מדובר בתקציב רגיל שאין בה מימון הרפורמים עוד אפשר להבין עיסקה כזו. אבל כאשר זו הפעם הראשונה שהתקציב הזה מכיל הרבה כסף לרפורמים, איך יכל משה גפני לעשות עיסקה כזו, היה עליו להכריז ולהודיע כי עיסקה רק אם מבטלים את הכסף לרפורמים ובלי זה אין עיסקה, מפני שיהודי חרדי אינו יכול לתמוך לא במישרין ולא בעקיפין ברפורמים
משה גפני בקי בעניינים האלה הוא היה היו"ר של הועדה הזו הרבה מאוד שנים, רחוק מאוד מלהיות תמים בענין. הייתה לו הזדמנות לקדש שם שמים להכריז ולהודיע, הנה, אני יכול לקבל עשרות מיליונים תמורת ויתור על ההסתייגויות שפירושו תמיכה בעידוד ונתינת כסף לרפורמים ואני לא עושה זאת, העיקרון בא לפני הכסף, והוא העדיף כסף על פני העיקרון החרדי
זו הבעיה שלנו עם כמה מן החכי"ם החרדים שהכסף אצלם לפני כל דבר אחר, ואין זה פלא מדוע התדמית החרדית היא כל כך רעה בתחום הזה, שהכסף קודם לעקרון, תנו לחרדים כסף ותקבלו הכול כולל תמיכה ברפורמים
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.