הקדמה כללית:
בעת שכתב אדמו"ר הזקן את שני חלקי התניא הראשונים כפי שהיה בהדפסתו הראשונה (שכללה את ליקוטי אמרים ושער היחוד והאמונה, שכן, את החלק השלישי אגרת התשובה הוא צירף לתניא יותר מאוחר). במקביל, הוא גם כתב בנפרד את ה"קונטרס אחרון", המכיל דברי פלפול ועיון עמוקים, שבהם הוא מישב מאמרים מהזהר ומכתבי האריז"ל הנראים כסותרים זה את זה.
אדמו"ר הזקן, מצא לנכון, לא לשלב את הבאורים הללו, בתמליל השוטף של התניא.
אולם אחר הסתלקותו, הוסיפו בני המחבר את ה"קונטרס אחרון" כחלק נוסף של התניא. וזאת לאחר ההוספה גם של המאמרים הכלולים ב"אגרת הקדש" (שרובם שולבו באגרות שנשלחו לקהילות החסידים), שרק עם הקדמת לימודם בעיון ניתן להבין את המבואר ב"קונטרס אחרון" - וביחד לקבל את ההסבר הרעיוני הכולל של התניא המיוסד על הפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו".
...
כנגד השלחן ערוך וחמישה חומשי תורה:
נצין, שהרבי הריי"צ רואה בתניא ארבעה חלקים, כארבעת חלקי השלחן (אורח חיים יורה דעה אבן העזר וחושן משפט) - כשאת פרקי "אגרת הקדש" וה"קונטרס אחרון", הוא ראה כפרקים המשולבים יחדיו בחלקו הרביעי של התניא.
ואילו הרבי נשיאנו, מתיחס ל"אגרת הקדש" ול"קונטרס אחרון", כאל שני חלקים שונים - כחלק הרביעי והחמישי שבתניא, שחמשת חלקיו הם כנגד חמישה חומשי תורה.
...
הסיכום במסגרת "היום בתניא":
*היות שב"קונטרס אחרון" מתבארים עניני קבלה עמוקים. במסגרת ההבעה ב"היום בתניא", נסתפק בהבהרת רעיון אחד בלבד מהשיעור היומי. הסבר רחב ומפורט לפרק, ניתן למצוא בבאור התניא שלי "משכיל לאיתן".
בברכה!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
--------------------------
"היום בתניא" יום ג' כז חשון
תניא "קונטרס אחרון"
פרק ראשון עמ' קנג
דבור המתחיל " להבין איך הקורא"
שנה פשוטה
⛳
הקורא את סיפורי המעשיות שבתורה:
בתחילת הפרק מציג אדמו"ר הזקן את השאלה: כיצד זה שעם קריאת סיפורי המעשיות שבתורה נעשה האדם "מקושר בחכמה עילאה" (חכמתו העליונה של הקב"ה, כפי שהיא מתגלית בעולם האצילות)?
והוא מבהיר: שהדבר יובן, על פי מה שכתוב ב"ספר הכוונות" (מכתבי האריז"ל), ש"כמו שהאדם עוסק למטה, כך דיוקן האדם העליון למעלה".
...
המאפין את סיפורי התורה:
נקדים, כי סיפורי התורה, בנוסף לכך שהם מתארים עובדות ומאורעות שנעשו בפועל בעולמנו. גנוזים בהם גם סודות התורה, שהם למעלה מהשגה והבנה לגמרי.
נזכיר את המבואר בתחילת התניא, שכל נושא הלכתי שהאדם לומדו בעיון והוא מבינו היטב בשכלו, מתקשרת חכמתו עם חכמת ה' ב"יחוד נפלא שאין כמוהו".
אולם, בנוגע לקורא את סיפורי התורה, צריך להבין: נכון שרמוזים בהם ענינים רוחניים נעלים. אבל הקורא הרי מודע רק לפרטי הסיפור כפי שהוא מופיע כפשוטו. ואיך איפוא הוא יכול להיות מקושר עם קריאת הסיפורים לחכמה שאינו משיגה?
...
"דיוקן האדם העליון":
על פי המובא בקבלה, תואר זה מתיחס לשורש הנשמה, כפי שהיא מושרשת בספירות העליונות שבאצילות.
והנה, ב"ספר הכוונות" לאריז"ל מובא, שעל האדם להשתדל לכוין בלימוד התורה, לחבר את נשמתו שבגוף עם שרשה "דיוקן האדם העליון".
והנה, היות ש"דיוקן" הנשמה קולט את "החכמה העילאה" הרמוזה בסיפורי התורה. מובן, שכל המקשר את נשמתו שבגוף לשרשה, זוכה להיות מקושר עם החכמה העילאה, גם בלימוד סיפור המעשיות שבתורה (שהחכמה העליונה גנוזה ונעלמת מאיתנו בתוכה).
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך.
בברכה!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
*לזכות נכדי הרה"ח ר' ישראל טורנהיים ליום הולדתו - שנת ברכה והצלחה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.