מאת: חרדי בעולמו
ב"ה מתחילים לראות כאן יצירתיות של הציבור. עולה מכאן קריאה לציבור להתחיל להתארגן למלחמה בליברמן. זה מציע להפסיק לשלם את המשכנתאות ואחר מציע צרור עצות אחרות.
לא לדון כאן באיכותם או יעילותם של העצות השונות. (לפחות על אחת מהם ניתן לומר שהאיש הוכיח חכמה כה גדולה , עד שהוא מתאים-לכאורה לקבל חברות באחת המועצגתים). אלא לדון בהיבט אחר, מרנין מאוד.
סוף סוף הציבור מתחיל להבין שאי אפשר לסמוך על החכי"ם וצריך להתחיל להתארגן כציבור למצוא לעצמנו פתרונות. החכי"ם דורשי טובת עצמם הם. או, בניסוח המקובל, 'אנחנו עושים כל מה שאומרים לנו הגדוילים לעשות'. הטוב והטובה שהם רואים לנכון לעשות לציבור שלנו הוא למנוע וועדת חקירה לאסון מירון (שמא ואולי יפגע אי מי מהם ממסקנות הוועדה) ולמנוע יועצים חרדיים במשרדי הממשלה, כך שלא יהיה לנו למי לפנות, זולת לכבוד מעלתם שליט"א. (ולמי שמתמרמר לרגע נבקש להזכיר ש'אנחנו עושים רק מה שאומרים לנו הגדוילים' כמובן).
אז ההבנה שאנחנו מופקרים לגורלנו והגיע הזמן להתחיל להשיג לעצמנו הישגים, בלי תלות בחכי"ם 'שלנו', היא השלב הראשון וההכרחי בתחילת יציאתנו מגלות החכי"ם והעסקנים. מעכשיו ידע כל עסקן חצר שהוא צריך לבנות לעצמו קשרים 'אצלם' וליצור יחסים כאלו ש'הם' לא ירגישו מאויימים ויעזרו להגיע להישגים ממשיים בשטח.
כמי שמצוי שנים רבות בשדה הפעילות הציבורית (לא הפוליטית. לא יכול לסבול את השקר הכזב והמרמה שכרוכים בנציגות פוליטית), יכולני להעיד שהרבה מאוד הישגים הושגו בלי שלטון ובלי חכי"ם. לא יודע כמה הציבור מודע לזה אבל יש השגים 'שקטים' ששווים לציבור שלנו המון כסף. למשל, אתם יודעים כמה עולה נסיעת פנים בתח"צ בישובים החרדיים כמו בית"ר או מודיעין עלית? וכמה זה לעומת מקומות מקבילים חילוניים? כמה עולה לנסוע באוטובוס של אגד מהריכוז החרדי בחיפה לריכוז החרדי בירושלים, לעומת כמה עולה לנסוע מהתחנה המרכזית בחיפה לתחנה המרכזית בירושלים? אין לכם מה לבדוק במודיעין אגד, הקו החרדי פשוט לא מופיע שם... זה לא נעשה ברעש ובכנסת, זה נעשה בהשקט ובבטחה.
קהילות חרדיות שלמות ומפוארות (כמו
ק"ק ירוחם וק"ק כרמיאל למשל) הוקמו בזמנו ע"י תנועה חרדית שאיש לא
יזכור את שמה, מן הסתם. השלטון היה בידי המפא"יניקים וזינבו אחריהם
המזרוחניקים. אבל יהודים חכמים ושקטים מאוד (כמו הרב קוגל זצ"ל) ידעו לרקום
קשרים ולהקים קהילות שלמות מתקציבי ממשלה. בלי חכי"ם ובלי עיתונות רועשת.
כלומר, דרך העסקנות היהודית המסורתית ('שתדלנים' זה נקרא לכל אורך הדרך. פחות מכובד משר ופחות שכר מח"כ, אבל עובד היטב בשטח) היא כנראה הדרך המתאימה לנו.
הנה עכשיו, קמו מנהלי הישיבות לבני
חו"ל ובעשותם יד אחת עם מנהלי הישיבות מהזרם הדלי הגיעו להסדר עם הממשלה, על
מתווה כיצד בני הישיבות מחו"ל יוכלו להכנס לארץ וללמוד כרגיל.
וזאת למודעי, שרבני הדלי"ם הכריזו שהגם שהם ב'מלחמת עולם' מול 'ממשלת הזדון הזו' (הם הפסידו לא פחות תקציבים וכוח מאיתנו וגם להם יש קופירייטירים שיודעים לעצב 'עולם התודה הדלי בסכנה' וכדו') אעפ"כ הם מורים למנהלי הישיבות שלהם לעשות הכל בשית"פ על הממשלה הזו, כל עוד אין זה נגד התורה, כמובן. (החידה למה ואיך ייתכן הרבנים שלהם לא ממושמעים להוראות שנתנה להם הזרוע המועצגתית של דגל התורה מעל דפי 'יתד נאמן', הינה תעלומה שעדיין זקוקה לפיתרון).
ברוך פוקח עיוורים (ונקווה שבהמשך נגיע גם ל'ברוך מתיר אסורים') שלא סימא את עיניהם של מנהלי הישיבות ולא הקריבו את בחורי הישיבה מחו"ל, על מזבח קידוש מעמדם של החכי"ם החרדים.
אז נשאיר לחכי"ם החכמים בעיני עצמם להתפרנס
בכבוד (סוף סוף משהו מזה יגיע גם אלינו - בהנחה שהם נותנים מעשר) ונתחיל לפעול
לטובת עצמנו. בדיוק כפי שפועלים העסקנים בארה"ב.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.