כשהראש לא עובד - אתם יודעים כי עוקבים אחריכם אז מדוע אתם עושים זאת?

אין לי כמעט ספק שהדבר לא נעשה בכוונה תחילה לא חשבו לפני כן מה הם עושים ושזה יפגע בצורה שכזו. הם חשבו כמו שחילוני ביום כיפור לא שם על העם היהודי ומחלל אותו, אז מדוע שהוא לא יעשה כך ביום השואה, ובפרט כאשר אין בכלל להשוות בין השניים. ולא חלילה שנמעט כאן בענין יום השואה, אלא בכיוון המחשבה, בישראל רגילים לראות איך שהכל מחולל פעם על ידי זה ופעם על ידי זה

לא נכנס כאן לענין עצמו, מפני שענין יום השואה זקוק להרבה מחשבה איך באמת מחדירים את הנושא שבדור הבא לא ישכחו אותו. הדור הצעיר כבר לא חדור כל כך עם השואה כמו הדור הקודם וכל דור נוסף יודע על כך הרבה פחות גם לא רואה עוד ניצולי שואה, אז מטבע הדברים זה נראה כאילו משהו מלפני הרבה שנים. צריך למצוא דרך איך שהנושא הזה יחדור ללב כל יהודי, ו'יום השואה' לא יעשה זאת, צריך לזכור כל השנה ולא רק יום אחד בשנה

אני חוזר כאן לאותם חרדים שעשו מנגל, ולכל אותם שלא עמדו בצפירה. האינכם יודעים כי יש מי שמחפשים אותכם רוצים להוכיח הנה החרדים עושים מנגל לא עומדים בצפירה? נניח רציתם דוקא לעשות מנגל מדוע במקום היכן שיראו אתכם, מדוע לא במקום סגור, האינכם יודעים שזה שנים בימים כאלה עוקבים אחר החרדים לראות מה מעשיהם?

אותו דבר עם אלו שאינם עומדים בצפירה. תשארו בבית ועשו כרצונכם. בשעת הצפירה לא מסתובבים ברחוב לספק חומר למי שמחפשים חרדים שיאנם מכבדים את יום השואה. גם אם נכון יש לנו וויכוח על הדרך איך שצריך לזכור את השואה וכי עדיף בתפילת א-ל מלא רחמים ואמירת פרקי תהילים, אבל את זה לא עושים ברחוב אלא לצד שולחן. במצבנו, מי שלא רוצה לעמוד בצפירה שיישב בבית או בבית הכנסת

כל שנה הסיפור הזה חוזר על עצמו, האם באמת הזכרון של הציבור שלנו כל כך חלש?