פשיטת רגלה של 'העדה החרדית'

על כל שטות הם ייצאו להלחם, ולעיתים על דברים של מה בכך. והנה, כאשר מדובר בסכסוך כל כך קשה, במרכזה של השכונה היכן שלכאורה שם הם היו צריכים לשלוט, ואת המינימום הזה, של לחייב את הצדדים להתדיין בבית דין אינם יכולים

איך זה, שהסכסוך הזה הגיע מלכתחילה לבית המשפט, ואיך זה שלמרות שעבר כבר כל כך הרבה זמן ו'העדה החרדית' לא הצליחה להכריח את הצדדים להתדיין בפני בית דינם, או בפני בית דין מיוחד. אם כאן הם לא מצליחים להכריח את הצדדים להתמודד בדין תורה, אז היכן כוחם?

מתברר, שאין להם עוד כח בשום מקום. כל סכסוך כמעט מסתיים במקומות אחרים, לא ב'עדה החרדית', וזאת מפני שבנושא שכזה, במקום שיהיו המנהיגים והמנתבים, הם התחמקו מן הענין מפני שאינם רוצים להפסיד קליינטים במוצרים שנושאים את ההכשר שלהם

אין שום הסבר אחר, בימים כתיקונם, ובזמנם של מנהיגים מי שכוחם בהנהגה זה לא היה קורה, המנהיג היה מחייב את הצדדים להתדיין בדין תורה ועושה סוף לשפיכות הדמים הנוראה