לא לבקש רחמים על יהודי במצבו של הרב אלישיב מוכיחה כי אינם מזרע ישראל

קשה לי להאמין כי הרבנים טוביה ווייס ומשה שטרנבוך אכן שלמים עם המציאות שאינם ממהרים להורות לציבור לבקש רחמים על הרב יוסף שלום אלישיב, הם מפחדים על נשמתם, חוששים שיבולע להם אם יעשו את הנכון ויקבעו כי על כל יהודי לא רק על הרב אלישיב גם מי שהוא מזרחיסט שומר תורה ומצוות חייבים להתפלל כאשר הוא במצב של בין חיים למוות, ישנם זמנים שלא עושים חשבונות כאלו, ובמיוחד תלמידי חכמים אינם צריכים הרבה להבין כי המקדש על מנת שאני צדיק גמור מקודשת שמא הרהר תשובה, לכן אפילו לשיטתם של הקנאים, במצבו הקשה בודאי שהרהר תשובה, ואין זה משנה עוד מה הוא עשה בחייו

אחת הבעיות שיש לנו עם כמה קבוצות ובראשם 'העדה החרדית' שאינם יודעים להבחין בין יום ללילה, מתי כן, ומתי לא. כאשר יהודי חולה, אסור לעשות חשבונות של 'שיטה', גם אם הוא נמנה על ציבור אחר, וגם אם דעתו אחרת משלהם, ועל אף שהיה חבר בבית דין הגדול של הרבנות הראשית, ועל אף שהוא חתן רבם של הרוויזיוניסטים האצ"ל וחרות, בשעה שכזו עם ישראל כולו מתפלל לשלומו מפני שמדובר ביהודי

העדה החרדית מחנכת את הציבור להשחתה ולאי רחמנות. בעבר, יהודי כששמע כי יהודי אחר בצרה ובמצב כמו מצבו של הרב אלישיב לא עשה כל חשבון אלא התפלל וביקש עליו רחמים. רק מי שאינו מזרעו של ישראל הוא אכזר בשעה שכזו

הם בודאי יטענו כי הרב שך עשה אותו דבר כשהאדמו"ר מחב"ד חלה ולא ציוה להתפלל עליו ואף הרחיק כששמע שהיו רבנים שהתפללו עליו אילץ אותם לפרסם מודעה כי הם חוזרים בהם וטעו, לא היו צריכים להתפלל עליו, הם עושים עתה כך להרב אלישיב. אבל, מחינו אז נגד הרב שך על המעשה אשר עשה, ואני מקיים מצוות מחאה עתה על מה שהם עושים להרב אלישיב