בעל כרחו יענה אמן - מן השמים ביקשו להוכיח את נבזותה ושפלותה של העדה החרדית

לא היה ספק כי הוא בצרה גדולה, הוא מבין כי לא מתנהגים ככה, וכי בזמן שכזה 'העדה החרדית' צריכה להתעלות ולהוכיח כי היא יודעת להבחין בין יום לילה, מתי כן ומתי לא, אבל הוא לא יכל להתמודד עם מנהיגיו שהם העסקנים חברי ההנהלה שהם המחליטים, והוא לא יותר מהמוציא לפועל את החלטתם שלהם

שבוע ימים לפחות התנהל וויוכח מר וקשה בין הרבנים טוביה ווייס ומשה שטרנבוך עם חברי ההנהלה של 'העדה החרדית' איך לנהוג בשעה שכזו כשהרב אלישיב בבית החולים במצב של בין חיים למוות, והעסקנים גברו, הם קבעו שלא יוצאים בקריאה ולא מפרסמים מכתב כלשהו, והרבנים הראב"ד והגאב"ד נכנעו לעסקנים

הוא העדיף שלא יידעו את האמת, אבל מן השמים עשו הכל שיתגלה קלונם ברבים, הרב ווייס הגיע לבית החולים שלא מרצונו, ושם כבר לא היתה לו ברירה ועלה לחדרו של הרב אלשיב לבקרו ולאחל לו רפואה שלימה, הודה בפה מלא, שאי פרסום המכתב זה לא מפני שהוא לא רצה, אלא מפני שהעסקנים חברי ההנהלה הם שקבעו כך