האנטישמיות של הנשיא הרצוג בהתקפתו על ראש הישיבה הטוניסאי

 

אסור לעבור על הדברים בשתיקה מפני שפה שוב אנו חושפים מי הוא אותו הרצוג נשיא המדינה המבקש לשחק שהוא נשיא של כלל ישראל ולמעשה הוא אוייב התורה והמצוות למרות שהוא מציג את עצמו כבן של רבנים. השמאלניות הפנימית שלו חושפת את מה שהוא באמת, ואני רואה חובה לעצמי כאן למחות על מעשה הנבלה שעשה

אם מר הרצוג היה מוחה נגד כל מי שמדבר ככה, הייתי שותק כי זה דרכו, ואולי טוב שהוא עושה כך צריך מישהו שיעצור בעד נוסחאות כאלו. אבל כאשר הוא שומע את ליברמן משתלח בחרדים בצורה הכי מכוערת וכאשר הוא שומע ורואה איך שליברמן מבקש לקחת במריצות את החרדים ולזרוק אותם בזבל, שם לא שמענו את מר הרצוג יוצא בקול רעש גדול נגדו על דיבורים שכאלו. רק כאשר רב שהוא אחד מגדולי התורה של ימינו אמר את האמת המרה על איך שהוא חש בדבריו של ליברמן כאן הרצוג יוצא ומשתלח ברב

החוצפה היא כפולה ומכופלת, מפני שאם הוא לפחות היה בו זמנית בא חשבון עם ליברמן והנוסח שלו חצי צרה. אבל לפגוע במרן ראש הישיבה מנהיג הטוניסאים זה אצלו קדוש, וכהדיוט קופץ בראש להכפישו, זה מעשה שאסור לעבור עליו בשתיקה וחייבים למחות על כך

ובנוסף אני לא בטוח שהוא היה אומר מה שאמר אם מדובר היה בראש ישיבה אשכנזי, הוא עשה זאת לראש ישיבה טוניסאי שאין לו תמיכה מש"ס ועל חשבון זה שיחק גזענות

והערה נוספת, הקו האדום הם המריצות של חרדים לפח האשפה, ומשום מה אצל הרצוג זה לא עובר את הקו האדום

חיים שאולזון