הערה פשוטה

 

מאת יהודי פשוט

משפט הפתיחה של החרדי בעולמו במאמרו הנאה לשבת השאיר אותי תמה ומתמיה:  לכתחילה מאי קסבר?! וכי למה יעלה על דעת החושב הנבון שאדם שמצטיין בשטח אחד הוא בחזקת מצטיין ובר סמכא בנושאים אחרים.. שמלבד שהוא נוגד את השכל הפשוט גם נסיון החיים מכחישו, ומעשים בכל יום שאתה נתקל בידענים מופלגים שהם מתגלים כאווילים משרישים כל אימת שהם יוצאים כל שהוא מחוץ לתחומם, ולא חסרים גאונים בתורה שמתגלים כאנשים פחותים ומקולקלי המידות.. והנהנים ממנו עצה ותושיה בברייתא דרבי מאיר פותחת ב כל הלומד תורה לשמה ומפרטת את כל מידותיו ותכונותיו החמודות כפי שנמנו שם באותה משנה.

ועל חכמתו של זה החכם האלקי נאמר: והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה: לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים.. ואומר: אלקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה.. (איוב כ״ח).

אלא שכנראה שכמו רבים וטובים נתפס גם הוא מתי שהו לתרבות ההמון החרדי העומד על האידיאל של הנהגת הגדיילים (ואם אין אז ממציאים אותם..) שהמציאו הליטאים וזו של ה ככל אשר יורוך שבדו הבאנדיטים הפולנים, ואת השחיתות המאוסה הקשורה בכך רואים במציאות היום יום. וסוף מעשה במחשבה תחילה להיות רודים המחזיקים את ציבור החרדים במחילה כג׳וקים מסוממים בצנצנת כפי שתיאר הרב שאולזאהן במאמרו על הפוליטיקאים של האגודה.

והעיסוק בנושא הגדולים יזכיר לי את האימרה המיוחסת לאריסטו שאמר: חברי היקרים, אין חברים! וברוחה אפשר לומר לכם אחי שוחרי הגדולים: אין בנו גדולים.. והצופים אל הגדיילים והאדמו״רים של זמננו יזכירו לי את סיפורו של רבי זושה שלנו על השלומיאל הצפתי שנמצא מתייגע לחלוב את התייש שעיזתו הוחלפה בו. 

ואילו הגדיילים הבדויים עצמם אורח האנשים יש להם כאשר רואים שוב ושוב שהטפשים החפצים להיות יהודים לפי התקנים העכשוויים ״מאמינים בהם״ מתחיל באיזה זמן להסתבר גם להם שמא בכל זאת יש בהם משהו.. און אזוי א פנים האבן זיי…

ולסכם הנושא אפשר בדברי הפיהלוסוף שאמר: ביקשתי וביקשתי לי אנשים גדולים ומצאתי במקומם קופים אנושיים המחקים את עצמם..  

ואני עבדכם היהודי הפשוט מה אעשה שבלי איזה מעשה׳לה אני לא יכול..

אז הנה סיפור ששמעתי מפי רבי שבתי יודלביץ ע״ה:

מעשה וממוני הכולל בעיר העתיקה נתנו עיניהם בסנדלר בור ועם הארץ אך בעל תואר וקומה שדיבורו בנחת עם הבריות כי ילבש חלוקת דרבנן וכובע פאר וייצא להם לחו״ל להיות שד״ר לטובת הכולל ואכן לא טעו בו, כי האיש עשה חייל בשליחותו.

יום אחד גרם השלג הנמס שהתרופפו סוליות נעל השד''ר והלך לשוסטער׳ל המקומי ומשישב לפניו וראהו במלאכתו העיר לו איזה הערות מקצועיות עד שקפץ אותו בעל מלאכה ממקומו נשקו בידו וקרא: אכן צדקה סבתי שאמרה: אוואו תורה איז חכמה.. 

יהודי פשוט