שלום וברכה מורי ורבותי!
בפרשתנו "וַיִשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ" (בראשית ז, כג), מה זה "אַךְ נֹחַ"?
אומר המדרש שנח נשאר בחיים אבל הוא עדיין צעק "אח".
ומדוע הוא צעק אח?
כי פעם אחת הוא איחר לאריה את מזונותיו והאריה נשך את רגלו ושבר לו עצם.
בפועל
כתוב בפסוק "וַיִשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ", וכולנו רואים מול העיניים את זה שנח
נשאר, את מה שנח סובל אנחנו רואים רק בתור רמז מהמילה "אך", שנח הוציא את
המילה אח מפיו.
למה הישארותו של נח בחיים כתובה במפורש ואילו הרמז למכה שקיבל כתובה אך ורק ברמז?
התשובה היא חד משמעית!
כי לא משנה כל מה שעובר עליך, עדיין זה רמז קטן לעומת המעשה האמיתי שבו נשארת בחיים.
לפעמים יצר הרע נותן לנו להתמקד במכות הקטנות של החיים, בביסים קטנים שחטפנו מכל מיני אריות ולשכוח שבפועל, למרות הכל, נשארנו בחיים.
נח
בחר שלא להתייחס לאותה נגיסה קטנה אותה קיבל ברגלו ממלך החיות, לא להתמקד
בכך שהוא נשאר בחיים, לשמוח ולהיות מאושר, ולהשאיר פינה קטנה בלב לטיפול
באותו שבר רגל.
לעומת
זאת, אם היה נח בוחר אחרת ולוקח את אותו שבר והופך אותו לראש סולם
העדיפויות ומסתובב סביבו ומלבה אותו ומגדל אותו והופך אותו לגדול כל כך,
הוא לא יכול היה לשמוח באמת בהישארותו בחיים.
חכם בראשי תיבות חצי כוס מלאה,
מי שזוכה להסתכל על חצי הכוס המלאה, זוכה באמת לחיים מאושרים, זוכה בחכמתו
להשכיל ולראות את הדברים הטובים והנפלאים שנמצאים בפנינו, ולא להתמקד
דווקא באותם דברים קלים וקטנים שהם באמת, אבל ממש באמת, לא ראויים להיות
כאין וכאפס למול זכות החיים האמיתית של כולנו.
ברכת הצלחה רבה לכולנו באחד ממבחני החיים האמיתיים,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.