מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
ערב שבת פרשת תולדות תש"פ, לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
התקופה שקודם ביאת משיח צדקנו נקרא כידוע, תקופת הבירור, דהיינו, כל צד יקצין מאוד, ויתברר מי לה' וחלילה מי נחשב למשנאי ה', ובדור האחרון הענין הזה קורם עור וגידים, וכיום, כמעט אין תחומים ממוצעים, רוב האנשים נוטים לימין או לשמאל, כך זה בעיניינים רוחניים וכך להבדיל בפוליטיקה ובשאר ענייני העולם.
הרבה נושאים שאלפי שנים היו נעולים בארון, הרי שבדור האחרון הם יצאו מהארון וכמעט שאין ביניים, האנשים הנורמטיבים בעלי השכל הישר מואסים בהבלים אלו עד קבס, ומבינים שאלו חולי נפש, והאחרים מתגאים בכך בראש כל חוצות, וכמובן שהתקשורת והמדיה נוטה לצידם והבירור נחשף.
וכך הדבר בפוליטיקה, פעם היו מתביישים בשחיתות והיו עוטפים אותה בצלופן יפה, שלא יסריח למרחקים ויצטייר יפה, כיום המצב הוא, שדוקא מי שממונה על נקיון הכפיים וטוהר המידות (היינו הפרקליטות והתקשורת ההולכים שלובי יד) הפכו להיות קודקודי המושחתים, ורשמית דורשים מראש ממשלה מכהן או כל פוליטיקאי ושר שאינם חפצים ביקרו, (כי הוא בצד הלא נכון של הפוליטיקה לטעמם), תתפטר או שנתפור לך תיק, והם תופרים מעולים, ואם אין חומר לתיק יוצרים בנינים הבנויים על רוח, של עדי מדינה שהוציאו מהם עדויות בשיטות האינקוויזיציה, ומדליפים את המידע החסוי (בניגוד לחוק כמובן, אבל מי שם לב לזוטות כאלו) והתקשורת מנפחת את המידע לבלון ענק ומפמפמת בלי סוף, ומעכירה את האוירה עד שנמאס לנאשם בפוטנציאל מכל הסחי והמאוס, וכאשר הבלון מתפוצץ אחרי כמה שנים כבר מאוחר מדי לאותו קרבן גם אם הוא יצא נקי ללא רבב, (ראה ערך: יעקב נאמן) כי מי יחזיר לו את כל השנים שביזוהו והשפילוהו והשמיצוהו בראש כל חוצות. וכיום ללא כל בושה מגיעים לראש הממשלה הצעות רשמיות כפשרה, רק תפנה את הכסא ותנוקה כאתרוג, והכל רשמי ללא בושה, אכן תקופת הבירור.
אבל לא רק אצל הציבור הכללי זה כך, אלא גם בציבור החרדי הוא כך, ואני הקטן ההוכחה לכך.
כאשר החליטו קבוצת קיצונים להילחם בי, כי לא הלכתי בתלם, שהם סברו שכך חייב להיות ואוי לו למי שסבור אחרת, עשו לי אותם סיקריקים בדיוק אותו דבר, הפיצו פאשקווילים, פירסמו עלונים, ריססו על קירות, ואף בעיתוניהם הרשמיים כתבו מאמרים והמצאות שאין להם שחר, ואף שלחו את המאמרים דרך האימייל מעבר למדינת הים ובקליק אחד מילאו דפי ה'דער איד' ומתחריו בלשון האידיש, מאמרים חוצבי להבות אש על הסכנה המרחפת על ירושלים עיר הקודש והמקדש מאותו ברנש המאיים להחריבה, והתחרו ביניהם מי מצליח יותר בתיאורים הזוועתיים נגדי, ואין ספק שה'דער איד' אכן ניצח ועלה על כולנה, אפילו יותר מ'העדה' ו'החומה' ושאר גלילי הניר הסובלים בדומיה את הרעי.
בהזדמנות אחת שאלתי מו"צ בירושלים כדלהלן: יומי עמוס ואין לי זמן לעבור על כל הכתבות נגדי, האם מותר לי להכניס את העיתונים והבטאונים האלו לבית הכבוד ולקרותם שם, ענה לי הרב: 'אסור, משום כבוד בית הכסא'...
ואחרי כל שנות הסבל שקיבלתי בדומיה, כיום האמת כבר ידועה לכל ואין חולק שהבלון הגדול לא הכיל מאומה, בחינת מהומה על לא מאומה, וברור שהכל מאת ה' וזה הכי טוב, אבל בירור יש כאן, וכל בעל דעה מבין כמה הרשיעו הרשעים מקטן ועד גדול.
וכעת אולי תבינו מה דעתי על כל הטראלאלאם שהתחולל השבוע בארץ הקודש, כמה לשם שמים יש בזה. באחד האתרים גילו השבוע טפח, כי שנים או שלושה נגידים בני תורה מארה"ב שולחים לארה"ק מדי חודש בהצנע לכת לתמיכת תורה וחסד הרבה יותר מכל הסכום שחולק השבוע בקול רעש גדול ובקול מצלצלים תרתי משמע.
ותוך חלוקת השלמונים עומד המחלק וזועק ברמקולים רבי עוצמה כי 'אכן הוכח באחרונה כמה התדרדרו אלו שאינם הולכים ע"פ השיטה, שריפת נשמות קשה משריפת הגוף', דברים אלו עצמם הם חלק מהבירור. ואסביר מדוע: בעלזא, ויזניץ, סלבודקא וטשעבין הוציאו פירות לא פחות משובחים ממה שהצמיחו מוסדותיהם של אותם הזועקים בקול ניחר, ולא רק אחוזי הנשירה יוכיחו ודי לחכימה ברמיזא.
השיטה הקדושה והמתבדלת נוסדה והונחלה בידי ענק שבענקים, והוא ידע היטיב איך ומה לומר ולהנחיל לאלו הסרים למשמעותו, ומי שראה השבוע איך כורעים ומשתחוים ומלקקים למי שבא לחלק קצת כסף, מבין בדיוק למה אסרו עליהם לקחת כספים מהמדינה.
שבת שלום ומבורך: ישראל אהרן קלצקין
ערב שבת פרשת תולדות תש"פ, לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
התקופה שקודם ביאת משיח צדקנו נקרא כידוע, תקופת הבירור, דהיינו, כל צד יקצין מאוד, ויתברר מי לה' וחלילה מי נחשב למשנאי ה', ובדור האחרון הענין הזה קורם עור וגידים, וכיום, כמעט אין תחומים ממוצעים, רוב האנשים נוטים לימין או לשמאל, כך זה בעיניינים רוחניים וכך להבדיל בפוליטיקה ובשאר ענייני העולם.
הרבה נושאים שאלפי שנים היו נעולים בארון, הרי שבדור האחרון הם יצאו מהארון וכמעט שאין ביניים, האנשים הנורמטיבים בעלי השכל הישר מואסים בהבלים אלו עד קבס, ומבינים שאלו חולי נפש, והאחרים מתגאים בכך בראש כל חוצות, וכמובן שהתקשורת והמדיה נוטה לצידם והבירור נחשף.
וכך הדבר בפוליטיקה, פעם היו מתביישים בשחיתות והיו עוטפים אותה בצלופן יפה, שלא יסריח למרחקים ויצטייר יפה, כיום המצב הוא, שדוקא מי שממונה על נקיון הכפיים וטוהר המידות (היינו הפרקליטות והתקשורת ההולכים שלובי יד) הפכו להיות קודקודי המושחתים, ורשמית דורשים מראש ממשלה מכהן או כל פוליטיקאי ושר שאינם חפצים ביקרו, (כי הוא בצד הלא נכון של הפוליטיקה לטעמם), תתפטר או שנתפור לך תיק, והם תופרים מעולים, ואם אין חומר לתיק יוצרים בנינים הבנויים על רוח, של עדי מדינה שהוציאו מהם עדויות בשיטות האינקוויזיציה, ומדליפים את המידע החסוי (בניגוד לחוק כמובן, אבל מי שם לב לזוטות כאלו) והתקשורת מנפחת את המידע לבלון ענק ומפמפמת בלי סוף, ומעכירה את האוירה עד שנמאס לנאשם בפוטנציאל מכל הסחי והמאוס, וכאשר הבלון מתפוצץ אחרי כמה שנים כבר מאוחר מדי לאותו קרבן גם אם הוא יצא נקי ללא רבב, (ראה ערך: יעקב נאמן) כי מי יחזיר לו את כל השנים שביזוהו והשפילוהו והשמיצוהו בראש כל חוצות. וכיום ללא כל בושה מגיעים לראש הממשלה הצעות רשמיות כפשרה, רק תפנה את הכסא ותנוקה כאתרוג, והכל רשמי ללא בושה, אכן תקופת הבירור.
אבל לא רק אצל הציבור הכללי זה כך, אלא גם בציבור החרדי הוא כך, ואני הקטן ההוכחה לכך.
כאשר החליטו קבוצת קיצונים להילחם בי, כי לא הלכתי בתלם, שהם סברו שכך חייב להיות ואוי לו למי שסבור אחרת, עשו לי אותם סיקריקים בדיוק אותו דבר, הפיצו פאשקווילים, פירסמו עלונים, ריססו על קירות, ואף בעיתוניהם הרשמיים כתבו מאמרים והמצאות שאין להם שחר, ואף שלחו את המאמרים דרך האימייל מעבר למדינת הים ובקליק אחד מילאו דפי ה'דער איד' ומתחריו בלשון האידיש, מאמרים חוצבי להבות אש על הסכנה המרחפת על ירושלים עיר הקודש והמקדש מאותו ברנש המאיים להחריבה, והתחרו ביניהם מי מצליח יותר בתיאורים הזוועתיים נגדי, ואין ספק שה'דער איד' אכן ניצח ועלה על כולנה, אפילו יותר מ'העדה' ו'החומה' ושאר גלילי הניר הסובלים בדומיה את הרעי.
בהזדמנות אחת שאלתי מו"צ בירושלים כדלהלן: יומי עמוס ואין לי זמן לעבור על כל הכתבות נגדי, האם מותר לי להכניס את העיתונים והבטאונים האלו לבית הכבוד ולקרותם שם, ענה לי הרב: 'אסור, משום כבוד בית הכסא'...
ואחרי כל שנות הסבל שקיבלתי בדומיה, כיום האמת כבר ידועה לכל ואין חולק שהבלון הגדול לא הכיל מאומה, בחינת מהומה על לא מאומה, וברור שהכל מאת ה' וזה הכי טוב, אבל בירור יש כאן, וכל בעל דעה מבין כמה הרשיעו הרשעים מקטן ועד גדול.
וכעת אולי תבינו מה דעתי על כל הטראלאלאם שהתחולל השבוע בארץ הקודש, כמה לשם שמים יש בזה. באחד האתרים גילו השבוע טפח, כי שנים או שלושה נגידים בני תורה מארה"ב שולחים לארה"ק מדי חודש בהצנע לכת לתמיכת תורה וחסד הרבה יותר מכל הסכום שחולק השבוע בקול רעש גדול ובקול מצלצלים תרתי משמע.
ותוך חלוקת השלמונים עומד המחלק וזועק ברמקולים רבי עוצמה כי 'אכן הוכח באחרונה כמה התדרדרו אלו שאינם הולכים ע"פ השיטה, שריפת נשמות קשה משריפת הגוף', דברים אלו עצמם הם חלק מהבירור. ואסביר מדוע: בעלזא, ויזניץ, סלבודקא וטשעבין הוציאו פירות לא פחות משובחים ממה שהצמיחו מוסדותיהם של אותם הזועקים בקול ניחר, ולא רק אחוזי הנשירה יוכיחו ודי לחכימה ברמיזא.
השיטה הקדושה והמתבדלת נוסדה והונחלה בידי ענק שבענקים, והוא ידע היטיב איך ומה לומר ולהנחיל לאלו הסרים למשמעותו, ומי שראה השבוע איך כורעים ומשתחוים ומלקקים למי שבא לחלק קצת כסף, מבין בדיוק למה אסרו עליהם לקחת כספים מהמדינה.
שבת שלום ומבורך: ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.