וקבר רחל אינו בכיבוש הציוני?

מאז ומתמיד נשאלת השאלה 'כיבוש ציוני' הוא רק דין לתשכ"ז, ומה עם הכיבוש של תש"ח האם זה מותר לשיטת סאטמאר? לא אכנס כאן לויכוח הזה, מפני שאין לדבר סוף, אם כיבוש ציוני אסור אז בכל מצב ובכל מקום וכל מה שנכבש בתש"ח גם הוא צריך להיות אסור, ואעבור מכאן לחסידי סאטמאר הטוענים כי הם מאמינים באמונת רבם כי הכיבוש הציוני הוא אסור ולכן אין ללכת לכותל המערבי, למרות שרוב הציבור הירושלמי אנשי 'העדה החרדית' והמקורבים להם לא מקבלים את גישת סאטמאר בענין הזה, וכאשר ר' יואל אסר את ההליכה לכותל המערבי 'העדה החרדית' התייצבה נגדו וקבעה כי מותר ללכת, ואפילו ה'תולדות אהרן' שהיה תלמיד של רבי יואל מסאטמאר אמר לחסידיו שיילכו לכותל המערבי וכי אין כל איסור בכך, ובכל זאת חסידי סאטמאר לכותל חלילה לא יילכו, אם כי יש מהם שמתגנבים בשקט בלילות בתקוה כי לא יראו כי היו שם

אך לא על כך אני כותב כאן אלא על משהו אחר וצורם מאוד. הזאלוני מסאטמאר לא דרך בקבר רחל ובמערת המכפלה מפני שזה נמצא בכיבוש הציוני, אבל שימו לב, חסידיו היו שם בהמוניהם, ובמוצאי שבת אף עשו שם קומזיץ, ובשבועיים האחרונים תראו בתמונות של המקום המונים מחסידי סאטמאר שהגיעו עם הזאלוני לישראל שהיו בקבר רחל הם לא רצו לוותר על תפילה שם, השאלה שאני שואל כאן, האם קבר רחל אינו בכיבוש הציוני, ואם הולכים לקבר רחל וזה מותר אז מדוע שהכותל המערבי יהיה אסור?

מתוך היכרות עם הרבה סאטמארים אמונתם היא על הנייר בלבד, בחייהם הפרטיים הם היו הולכים לכותל אם לא היו רואים, ולקבר רחל הם מתירים לעצמם למרות שמדובר בכיבוש הציוני, רבים מהם גם נוסעים דרך השטחים ובכבישים שהם עוברים בכיבוש הציוני ולא מתנזרים מכך, והיו מהם גם במערת המכפלה

האמונה הסאטמארית היא פוליטית וקהילתית ולא מהותית, הרבה יותר חשוב להם לעשות כמה דולר מאשר עיסוק בכיבוש הציוני

חיים שאולזון