הישיבות גדולות של גור נהרסות מבפנים, לאחר שנשתנו סדרי בראשית ונהפכו למוסד להאלטער בוּחרים שלא מצאו את זיווגם

מאת גערער

היסטורית הישיבות הגדולות של גור שונות מהישיבות של החסידויות האחרות או של הציבור הליטאי.

בעוד שאצל כל עם ישראל הישיבה גדולה מתחילה לאחר 3 שנים בישיבה קטנה, הרי שבגור מאז ומעולם הישיבה גדולה מתחילה רק לאחר 4 שנים לימודים בישיבה קטנה. ומדובר בפער משמעותי.

עד כאן היסטוריה נכון לעד לפני 5 שנים. מכאן ואילך המצב החמיר משמעותית.

כחלק משידוד המערכות והמהפכות החינוכיות שהוביל הרבי מגור שליט"א, קבע כי החיידר ימשיך עוד שנה לאחר גיל הבר מצוה במסגרת "מתיבתא", כך שהכל נדחה בשנה, עד גיל 14 התלמידים לומדים בחיידר ובמתיבתא, עד גיל 18 בישיבה קטנה, ומגיל 19 בישיבה גדולה, ומדובר בפער של שנתיים תמימות למול כלל הציבור החרדי, שם נכנסים לישיבה גדולה בגיל 17.

איזו השפעה יש לישיבה גדולה אם גיל הכניסה הוא 19 ?

למי שקצת מבין בחינוך מבין את החילוק הקריטי בין גיל 17, הוא גיל הכניסה בכל העולם לישיבות גדולות, לבין גיל 19, גיל מאוחר בהרבה, הנהוג בגור בחמש השנים האחרונות.

בגיל 17 הבחורים מגיעים בוגרים ובשלים לישיבות גדולות, אך עדיין לא מבוגרים יתר על המידה ועדיין יש להם משמעת ונייר חלק בלב לכל דבר ועניין.

בגיל 19, לעומת זאת, כבר כמעט אין השפעה על הבחורים, כולם מצפצפים על המשגיחים ועל הצוות הרוחני.

תוצאה נוספת של המהפכה הקיצונית הזו המשנה סדרי בראשית, היא שבחורים מתארסים כבר בישיבה קטנה החל מהשנה האחרונה!!! אלו דברים שאי אפשר להסביר לבן דעת, אבל בחור צוציק בן 14 נמצא באותו מוסד יחד עם חבורה שמתארסת ומתחתנת, ונמצאת בכלל בפלנטה אחרת.

בנוסף, כל הישיבה גדולה בנויה מלכתחילה על בחורים דפוקים או שמרגישים דפוקים, לאחר שכל הבחורים הטובים כבר נחטפו בישיבה קטנה. כך שלמעשה איחדו את הישיבה קטנה יחד עם הישיבה הגדולה, ופתחו מוסד נוסף לבחורים מבוגרים, האלטער בוּחרים שלא מצאו את זיווגם בישראל.

כל הדברים הללו פשוט הורסים את הישיבות גדולות מבפנים וקורסות לתוך עצמן, מבחינה מבנית וארגונית ומבחינת מורל הבחורים ועוד. וזה עוד לפני שנגענו בנושא התקציבי שכידוע הבחורים הצעירים זוכים לתקציב גבוה יותר מהגדולים, ופעם עוד היה לישיבות הגדולות שנתון אחד של בחורים צעירים מה שאיפשר להם להחזיק את הישיבה, אבל עתה אין בין כתלי הישיבות הגדולות ולו בחור צעיר אחד לפליטה.

מעניין ששאר הציבור החרדי למגזריו ועדותיו, רבניו ומנהיגיו, האמונים על חינוך בברכי ישראל סבא, לא הגיעו עדיין להבנה הבריאה הזו, אותה השיג כ"ק מרן האדמו"ר מגור שליט"א ברוח קודשו, ובאורח מוזר מקיימים את המסגרת הישנה של הישיבות הקטנות והישיבות הגדולות.