ארבעת הבנים בעולם הליטאי להיכן מעדיפים הצעירים - בין מחבלים לשונאים

מאת אחד המשגיחים:

לקראת עונת הרישום לישיבות גדולות הקרבה ובאה, אני חש צורך להביא לידיעת הציבור מעט מידע על המתרחש בכמה ישיבות:

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה:

החכם- הולך לישיבה שמתאימה לו, שיצמח ויפרח בה לתורה ולירא"ש. שלושת הבנים האחרים, מתנהגים כמצופה מבני "טיפש עשרה", והולכים לישיבות ע"פ דעתם המלומדת ו"השקפתם הטהורה".

הרשע - הולך לישיבת הורדנא באשדוד. אין מה להסביר לו, אין מה לדבר איתו, הקהה את שיניו (ובפרט שע"פ רוב הוא מגיע לשם מחוסר ברירה, זה המקום היחיד שמוכן לקבל אותו).

התם- הולך לחדרה. מה?? חדרה נגד גדולי ישראל?? מה פתאום??

שאינו יודע לשאול - הולך למסורת התורה-פוניבז'. אני לא יודע מי בעד מה ומי נגד מה, "מחבלים" זה מותג יפה כזה של שילוב בין "חברון" ל"פוניב'ז". אני הולך אליהם.

ישיבת חדרה

מקום זה הוא שלילי כבר מקדמת דנא, מהטעמים שיפורטו להלן, אולם התנהלות הנהלת הישיבה בשנה האחרונה, כנגד מרן הגראי"ל, היא המסמר האחרון בארון המתים של הישיבה שיסודה בהררי קודש.

כמו "שארית ישראל" ועוד מפעלים של מרן הגרא"מ שך זיע"א, הגורם למצבם העגום הוא תחושת הבילבול והעדר ההנהגה שיוצרו וטופחו בידי אותו רשע מרושע עורך יתד לשעבר, שבמשך השנים עמל ויגע על יצירת "ואקום הנהגה" – שכולם יזכרו שהרב שך היה ענק ואין לו תחליף, כשהוא טורח כל העת לשמר מצב זה, שאף אחד ח"ו לא ייתיישב על כסאו הריק של מרן הרב שך זיע"א.

מצב זה התקבל באהבה רבה ע"י רבים וטובים שהתבשמו משיכרון החופש ומפריקת עול הנהגה מעל צווארם, וכך נטולי רסן ומתג הובילו את מפעליו של מרן הרב שך זיע"א אל עברי פי פחת, ורק אותם מפעלים שהיטו שכמם ליטול ע"ע הנהגה אמיתית, או שהוטלה עליהם בעל כורחם הנהגת מרן הגראי"ל שליט"א, פורחים ומשגשגים.

כמו במקרים רבים אחרים, גם פה שורש הבעיה נעוץ בהערצה המוגזמת לצוות הישיבה שזוכה לטיפוח מכוון (בשיחות מוטיבציה נדירות בעוצמתן). גם אם לא הגיעו הדברים למה שקורה בישיבת הורדנא, עדיין בעיה זו שרבים חללים הפילה, פועלת ומזיקה גם כאן. יש חסידות מוגזמת סביב ראש הישיבה, הבחורים מחקים לא רק את הנהגותיו אלא אף את אופיו המעניין.

כששמתי לב כי בכולל שבו אני לומד, בוגרי ישיבה זו בניגוד לבוגרי כל הישיבות האחרות, מסתדרים בלימוד בחברותא בדרך כלל אך ורק עם עצמם, שאלתי על כך תלמיד חדרה שאמר לי: "זה ידוע בישיבה, זה בגלל דרך הלימוד המיוחדת רק לנו המוקנית לנו ע"י ראש הישיבה".

ישנו שם ר"מ מוצלח מאוד, תלמיד חכם גדול הזוכה לאהדה רבה מאוד  מחוץ לישיבה, אולם תלמידי הישיבה ובוגריה שונאים אותו שנאת מוות עד זיבולא בתרייתא (כשהציעו אותו לכהן כרב בשכונה מסויימת, הלוחמים הגדולים היו בוגרי חדרה), וזה אך ורק משום שהוא נתפס כמאיים על גדלותו ורוממותו של ראש הישיבה (אולי בגלל שהוא בניגוד לשאר הצוות לא שותף פעיל בשיחות המוטיבציה ההזויות).

ההנהגה בישיבה, היא כפי שמצוי הרבה במקומות מסוג כזה, "אדם לאדם, זאב". לדוגמא, וזו רק דוגמא קטנה, אם אינך שייך ל"חבר'ה שמעשנים עם ראש הישיבה אחרי השיעור כללי", אתה אפס, סמרטוט, מסכן, דפוק, שרוף. גם אם אתה מתמיד גדול ולמדן עצום בזכות עצמך (אגב, מכאן שיעור המעשנים הגבוה בישיבה זו).

מה שיש לישיבה זו הוא "שם" שהיה נחשב טוב, על כן "חומר הגלם" יחסית איכותי, אולם בעוד בישיבות אחרות בליגה זו בדרך כלל יודעים לפתח ולרומם את הבחורים להתמדה, הבנה בלימוד, עמקות, יראת שמים ומידות טובות, החינוך שישיבה זו נותנת הוא: פיזור הנפש, שחצנות, מידות מושחתות ו..כובע בורסלינו באלכסון.

החיבור של ישיבה זו ללוחמים במרן הגראי"ל מגיע כאמור משיכרון החופש, מקריאת "יתד" לאורך שנים על אי חדראי בודד, וגם מהנהגת משגיח הישיבה.

שיטתו היא עצמאית לחלוטין, מספרים, כי במערכת הבחירות האחרונה, גם אחרי מכתבו של הגר"ש, עדיין הוא נמנע מלהורות לשואלים אותו להצביע ג' (כנראה גם לו היו קושיות על חיבור דרך הרב שך עם ליצמן...), ורק לאחר זמן מסויים הכפיף את דעתו, כך תמך בעבר (ואולי גם היום!!) בשחיטת יראים על אף הנזק שהיא הסבה ל"שארית ישראל", בגלל שהיא יותר "פרומרית", וכהיום הוא תומך בפסל בגלל שהוא מציג את עצמו כ"פרומר".

ואם תאמר, מאימתי משגיח של ישיבה חשובה ככל שתהיה שטרם חצה את גיל "זה קנה חכמה" אמור ליתן הכרעה בענייני דעת תורה והשקפה כדעה בין דעות גדולי ישראל??

הא', הערצה הבלתי מסוייגת המטופחת בישיבה מחלחלת גם למקומות ממנה היא ניזונה.

הב' כידוע בניגוד למקובל בעולם הישיבות, מרן הרב שך היה מדבר עם תלמידיו הרבה על השקפה ואקטואליה, והנ"ל שרואה את עצמו כתלמידו (ממלא מקומו??...), גם עוסק ודן הרבה בענייני "השקפה" ואקטואליה.

מסורת התורה-פוניבז'

אם בישיבות המתחרות באשדוד ובחדרה, המאבק במרן הגראי"ל מגיע גם מערכים כלשהם, בחדרה, מפרומקייט מדומיין, ובאשדוד, מחשש שמי שהעז לפגוע ברבם עלול לפגוע כך בכל עולם התורה ח"ו, מה שמכונה "השקפה". הרי שבישיבה זו ההתנגדות למרן שליט"א היא אך ורק עניין חברתי, המבוסס על "מחנאות", אין להם לא "פרומקייט" שהרי הם "חברון דפוניבז'", ו"השקפה ודאי שאין למי שחושב על "אבי ההשקפה" שהוא "חמום מח" (כלשונו הזהב של רש"מ על הגרד"צ).

המלחמה בפוניבז' שהחלה נגד הגרב"ד פוברסקי (רש"מ התעקש לקבל את ראשות הישיבה כשהוא מבוסס על חששו של הרב שך מהשתלטות משפחת פוברסקי על הישיבה, ולא מטענות ממוניות ח"ו שרק היו כיסוי לבעיה האמיתית), מתמקדת היום בהגרי"ג אדלשטיין, והגרב"ד היום טוב ממנו, שהרי הוא "קנאי" יותר, למרות שכולם יודעים כמה העריך הרב שך את הגרי"ג, ואף ביקש ממנו לכהן במועצגה"ת.

כלומר, הכל עניין של מחנאות, והיעדים למלחמה משתנים לפי צרכי המחנה הנוכחיים (רק דרכי הפעולה נשארות זהות, טרור ואלימות), פעם זה מלחמה במודרניות, פעם זה מלחמה במי שלא מציית לדין תורה, פעם זו מלחמה בדרך הלימוד בהבנה, ופעם זו מלחמה בפשרנות, שהרי הגראי"ל הוא רודף שלום, וחיזוקו יחליש את מסע הדה-לגיטימציה שהם עורכים להגרי"ג, ויש "סכנה" שח"ו הוא יהיה מנהיג הדור הבא, למגינת ליבם של מחנה המחבלים.

כמדומה שאמנם לא רבים הם האנשם המסכימים להקריב את נפש ילדיהם לצרכי אחרים, חשובים ומכובדים ככל שיהיו, אולם דרכם הנלוזה היא לעודד בחורים צעירים ותמימים לפעול בניגוד גמור לדעת הוריהם ומוריהם הרוצים בטובתם, כפי הדרך של "מבעט ברבותיו" כהגדרת מרן הגרמי"ל ליפקוביץ' זצוק"ל, וכפי שאומר לי ידידי שלמגינת ליבו, בנו נרשם לישיבה זו בניגוד לדעתו: "הוא מתאים לשם, הוא חצוף, הוא לא שומע בקולי"...

אכן, גם שם, עצם ההתנגדות למרן הגראי"ל היא לא הבעיה המרכזית (לדוגמא, כתבי הפלסתר האינטרנטיים כנגד הגראי"ל מקורם שם), הוא רחמן, וותרן, סולח ומוחל. הבעיה היא הסיבה שבגללה הם קבלני הביצוע של מחנה המחבלים, וזה דרכי המלחמה שהם מלומדים בהם, כפי שהסביר הגרמי"ל, בחור מגיע לישיבה בכדי לגדול בתורה וביראת שמים, ותחת זה הוא קונה לעצמו ידע ונסיון רחבים בדרכי פעולה מלחמתיות, והוא נהפך לכלי משחק בידי צמד הגיסים האוייבים.

(בישיבה המקבילה, שג"כ לא בריאה לבחורים בעלי מרץ, לכל הפחות ההנהלה הרוחנית מנותקת מההנהלה הממונית וכך נשמר מעמד בני הישיבה).