כמה צער - יומיים בלי 'דף היומי'

אם שמתם לב אני לא מעלה יומיים את 'הדף היומי' ותשאלו מדוע, זה לא רק מפני שאני לא יכול להגיע למשרד אני תקוע בבית כמעט יומיים, אלא בעיקר כהזדהות עם הצד האחר והכי חשוב במטבע של 'הדף היומי' שזה יומיים שלא אמרתי את השיעור היומי שאותו אני נותן יותר מעשרים שנה, אני לומד עם קבוצה של מתפללים כל יום, גמרנו פעמיים ש"ס, וכמעט ולא החמצתי יום אחד, - פרט לכמה שבתות שהייתי בשמחות במיאמי ומישהו אחר אמר במקומי - גם כשהייתי כל כך עסוק והייתי מגיע הביתה לפנות בוקר, עשיתי כל מאמץ להיות בשיעור, אבל מה אפשר לעשות ביומיים האחרונים זה היה בלתי אפשרי להגיע, וגם אם הייתי מגיע, שומעי השיעור לא היו מגיעים מפני שהם לא יקחו סיכון

על פי  פסק הרבנים עוד מערב שבת ובעיקר מיום ראשון עדיף להתפלל ביחידות ולא לצאת לרחוב וחלילה להסתכן, מדובר בסכנת נפשות. אמנם היום כבר הרבה יותר טוב אבל למי שאינו חזק, אסור לצאת, הרוח יכול להעיף אותך, נקוה שלמנחה מעריב יהיה כבר שוב מנין ומחר נחזור לסדר הרגיל. אבל, היומיים האלו יחרטו בלב כולנו, יומיים בלי 'הדף היומי' הוא יומיים שמרגישים שמשהו חסר

טוב שזה לא ימשך שלשה ימים, שחלילה לא יהיה חזקה, אעשה כל מאמץ להשלים את החסר בימים הקרובים, נתחיל מחר מהיכן שהפסקנו ואולי בשבת הקרובה נקדיש שעה נוספת ללימוד בשביל להשלים את מה שהחסרנו