בחירות כלל חרדיות - צו השעה, אחרת לעולם לא נצליח להבטיח כח חרדי חזק

קורה משהו נורא במגזר החרדי וכמעט בכל מקום, כל קהילה או קבוצה מאמינה שהם הכי גדולים או כמעט הכי גדולים וכי הם יכולים להריץ מפלגה משלהם, וגם אם לא יעברו את אחוז החסימה יש להם קולות מספיקים למנדט שלם, וגם מי שמודים כי אין להם מנדט שלם בטוחים כי יש להם כמעט מנדט או לפחות שלשת רבעי מנדט, וכשעוברים מקהילה לקהילה ועושים את החשבון, אין מספיק מושבים בכנסת בשביל החרדים בלבד, כמעט כל ה-120 מקומות תפוסים על ידי חרדים

הסיבה למחשבה הזו, מפני שכבר שלשים שנה שלא היו בחירות פנימיות, קם דור חדש הנכנס לבית המדרש רואה פארענצ'עס וחושב שכאן התכנסו לפחות רבע מכל החרדים אם לא יותר, ואינם יודעים כי הגדול ביותר אצל החרדים הוא מן הקטנים ביותר באזורים הלא חרדים

אנו חיים בהגזמה, כשמתכנסים מאה אומרים כי היו אלף וכשהגיעו אלף נשבעים כי היו יותר מעשרת אלפים, ואם כבר יש עשרת אלפים אז אנו כבר חצי מיליון, מספרים אמיתיים כמעט ולא נשמע במקום כלשהו

מה שקורה בכל ערב בחירות הוא וויכוח על כמה קולות מביא כל צד לשולחן. אין ספק שכולם מגזימים, ולכן אין מנוס אלא אחת ולתמיד ללכת לבחירות כלל חרדיות, יארגנו רשימה של כל החרדים מקצה לקצה שיבחרו נציגות לועידה לא מחייבת, כזו אשר מטרתה היא רק לקבוע אחת ולתמיד מהו האחוז של כל קבוצה וקהילה ביהדות החרדית וככה נעשה סוף לוויכוח האין סופי כמה ייצוג מגיע לכל צד

אין זה סוד כי רוב הציבור חש כי אינו מיוצג ברשימה חרדית כלשהי, ואם חשבנו כי לפחות הליטאים בענין זה משלימים עם נציגותם אז אנו לומדים כי אף הם לא מרוצים כל אחד רוצה אחרים, ועד כדי כך שהם מאיימים בהרצת מפלגה אחרת, וגם הם זועקים כי הם חצי מן הציבור הכללי, ואדרבה, נראה אותם מתייצבים לבחירות אפילו שלא יעברו את אחוז החסימה אבל בואו נראה כמה קולות יש להם באמת. צריך לעשות סוף לוויכוח שחוזר על עצמו בכל ערב בחירות

מפני שאם לא נעשה זאת, בעתיד יהיו כמה מפלגות חרדיות, אם מישהו משלה את עצמו כי לעולם חוסן הוא חי בטעות, יבא יום והכל יתפוצץ, יריצו כמה מפלגות ונפסיד הרבה בשל הפיצול

חייבת לבא עתה התחייבות כללית של 'יהדות התורה' על כל זרמיה כי מיד לאחר הבחירות יערכו מפקד ואחר כך בחירות כאלו ויעשו סוף לוויכוח הזה. ואם אי אפשר לעשות את זה לכלל החרדים, אז שכל מפלגה תערוך מפקד פנימי, 'אגודת ישראל' לחוד ו'דגל התורה' לחוד, אבל אחת ולתמיד המספרים חייבים להיות פחות או יותר קרובים למציאות