אוהב לשתות |
כאן צריך לשוב קצת אחורנית בשביל להבין ולדעת איך זה התחיל. זה לא קרה באיזה יום שכל האשכנזים קמו והחליטו להפריד, איש לא היה מעיז לעשות זאת מבלי שהיה מי שנתן להם את הכח לעשות זאת. זה התחיל בבני ברק אצל מנהל סמינר וולף, הוא החליט כי הוא מפריד ועד כדי כך שהעביר את הספרדיות לבנין נפרד, ולא רק שהפריד הוא אף קבע זמנים אחרים להפסקה בכל אגף על מנת שהספרדיות חלילה לא יפגשו עם האשכנזיות בהפסקה, הוא עשה הכל להרחיק את אלו מאלו. קמה זעקה גדולה, והרב שך אמר כי הוא לא מתערב בענין מפני שהרב וולף הוא איש חינוך ומבין ואינו רוצה לעצור בעד התהליך הזה
באותן הימים אריה דרעי היה עבד של הרב שך וקיבל את מוצא פיו כמו תורה מסיני יותר מאשר דבריו של הרב עובדיה יוסף, וככה זה עבר לעוד בית ספר ועוד בית ספר עד שזה הפך להיות נורמה מקובלת בכל בית ספר וסמינר חרדי שמפרידים את הספרדיות מן האשכנזיות
באותן הימים היה זה אחד ויחיד שיכל לעצור בעד המצב הזה והוא אריה דרעי, אם הוא היה מתקומם לא היתה ברירה להרב שך אלא לעצור זאת, דבר כזה לא היה מספיק בשביל הרב שך לקרא למלחמה על הספרדים. אבל אריה דרעי החליט לשתוק, עד שנענש מן השמים כשקצת מאוחר יותר הוא נקלע למצב מביך. עמדו להקים ממשלה עם שולמית אלוני כשרת החינוך, הרב שך התנגד להצטרפות ש"ס לקואליציה כזו, אבל אריה דרעי חמד את הוולוו ומנעמי השלטון ולא נענה לבקשת הרב שך, כאן הוא הוכיח כי הוא גיבור ויודע איך להתמודד עם הרב שך, והמציאות של הפרדת הספרדיות מן האשכנזיות הפכה לדבר מקובל בכל בתי הספר לבנות חרדיות
לכן, כשעתה אריה דרעי אומר כי הוא קורא למלחמה ומבטיח לסגור בתי ספר כאלו, נאמר לו צבוע ושקרן, אתה זה שגרמת למצב הזה, ותאשים את עצמך בלבד, כאשר הספרדים זועקים היום על העוול הנורא שגורמים להם שיזכרו מי שאשם במצב הזה, והוא אחד ויחיד ושמו אריה דרעי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.