שלום וברכה מורי ורבותי!
ישנם אנשים שבטבעם, או ליתר דיוק, לאור החינוך של אחרים כלפיהם, או שלהם כלפי עצמם, הם באופן קבוע מדוכאים ועצובים, ישנם כאלו.
ישנם אחרים שהם בדרך כלל שמחים ומאושרים, אבל לפתע פתאום הם חשים שמשהו מפריע להם.
לפעמים הם מבינים בקלות מה מפריע, לפעמים לא מצליחים להבין מה מפריע.
לפעמים נראה שהחיים מסודרים והכל טוב.
מה בדיוק גורם לי לא להיות שמח?
ישנם כמה מפתחות לכך, והיום נדבר על אחד מהם.
"אין שמחה כהתרת ספקות", כלומר, גם אם אין לך שום סיבה להיות עצוב, עצם זה שאתה בספק, וככל שהספק יהיה מהותי יותר, כך גם תהיה עצוב יותר.
במלים אחרות, השמחה לא תוכל להיות שלמה כאשר אתה מסתפק לגבי צעדים אותם אתה עושה או אותם אתה רוצה לעשות. זה אומר במלים אחרות שהזמן בו אתה דוחה את ההתייעצות עם דעת תורה, או עם קבלת ההחלטה הנכונה על ידי מומחים, הוא זמן שעובד לרעתך, כי גם אם מדובר במשהו שניתן לבצע בעתיד, עצם הספק אוכל, מכרסם ופוגע לך בשמחת חיים.
הרי יום יבוא ותצטרך לשבת מול יועץ משכנתא, יום יבוא ותצטרך לשבת מול דעת תורה ולקבל את ההחלטה, אל תדחה את זה בעוד שבוע או שבועיים, תעשה את זה כבר עכשיו, כי הספק מכרסם.
הזמן בו אתה לא יודע בדיוק מה נכון לעשות, גם אם לא מדובר במשהו שמוטל לפתחך ברגע זה, עלול להרוס לך את החיים.
שמור על שלוות הנפש, זה משהו נדיר.
אם זכית לאותה שמחת חיים, אתה אמור לדעת שאתה מהעשירון העליון של העולם, מהאנשים הנדירים שמצליחים למרות הכל להיות שמחים ומאושרים.
אל תשבור את זה! שמור על השמחה הזו, לך ברגע זה והתר את הספקות!
גם אם לא מדובר במשהו שאתה אמור להתייעץ עם מישהו אחר, אלא רק במשהו שאתה אישית אמור לברר: לקפוץ למקום כל שהוא, לראות, לקרוא, תעשה זאת עכשיו, תראה ותקרא עכשיו, ולאחר מכן תמשיך בשגרת חייך.
הספק הוא גרוע, הספק הוא הרס, הספק הוא המשהו שפוגע בדבר הטהור ביותר בעולם – הלוא היא שלוות הנפש ושמחת החיים הנובעת מכך.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.