שלום וברכה מורי ורבותי!
ישנם אנשים שחושבים: "נכון שהחיים יפים, נכון שיש אמונה ונכון שישנה השגחה פרטית. אבל יש איזשהו טבע רע ש'תוקע' אותי", "אני שקט מדאי", "אני צועק מדאי", "אני עצבני מדאי", "אני אדם שלא מסוגל לקבל חיים שגרתיים, ולכן לי אין פתרון בעולם הזה ותמיד חיי יהיו חיים שאינם חיים".
אבל זה לא נכון!
כי בפועל אין טבע רע, אין מישהו שיכול לומר על עצמו שהטבע שלו הוא הרסני, כל טבע הוא טוב במקרים מסוימים ורע למקרים אחרים. אפילו האדם השקט ביותר, ההוא שמרגיש חסר בטחון וחסר אומץ, הוא גם אותו אדם שלעולם לא כעס ולא הגביהה קול על חבר, יש לו כאן משהו גדול ביד, אם הוא ינתב אותו בצורה חיובית, לא יהיה כמוהו בעולם!
חברו, עם הבטחון העצמי, שאינו מפסיק לפטפט ולדבר, אם ינתב את זה לתורה, לזיכוי הרבים, להרצאות, להחכים את האנשים, הרי שיזכה ויהיה האדם שהשתמש באותו טבע לטובה ולדברים המדהימים והיפים ביותר בעולם!
הגמרא הקדושה (שבת קנ"ו ע"א) אומרת שגם אדם שנולד במזל מאדים, שהטבע שלו גורם לו לרצות ולראות דם כל הזמן, תמיד יוכל למצוא עבודות כמו שחיטה או מילה, שמעורב בהם גם דם, והוא ישתמש באותו טבע "מוזר", כביכול, של דם, לדברים טובים.
כי אין משהו שנולדת איתו והוא גרוע, אתה מחליט מה לעשות עם הטבעים שלך, האם להשתמש בהם לטובה או להשתמש בהם לרעה.
כל אדם שיכין את שיעורי הבית הללו, בין עם עצמו וכל שכן וקל וחומר עם מורו ורבו, כי תלמיד חכם שילך ויפרק איתך יחד את הטבע האישי שלו, ימצא את הדברים המדהימים והטובים ביותר לשימוש באותו טבע מוזר לכאורה.
רק בצורה כזו זוכים למלא את הייעוד שלנו כאן בעולם הזה, לא בתור משהו של בדיעבד, אלא לכתחילה של הלכתחילה, מהדרין מ המהדרין, גלאט לחלוטין.
בהצלחה רבה לכולנו באחד ממבחני החיים המאתגרים והמדהימים ביותר,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.