הארה על מה שכתבתי כאן אמש

 

מאת: חרדי בעולמו

 

אמש כתבתי כאן על שלושת פשעי  התמיכה בַּמִּפְלָץ. אמנם, לא כתבתי שֶׁהַמִּפְלָץ הוא חיים ולדר, אבל שמתי את תמונתו בלווית אדם שרישעתו הוכחה (ומוכרת לי מקדמת דנא).

כהקדמה, כתבתי שעודני מקווה שחיים ולדר יתבע דיבה את הארץ ורבינוביץ' ושכל עוד איננו עושה זאת, הפרשנות המתבקשת היא הודאה בהאשמה.

אתמול התפרסמה כאן הכחשתו הגורפת של חיים ולדר. אמנם, מדובר כרגע בהכחשה בתוך המגזר ובמקום שאין הדברים יכולים להתברר בו (בשונה מבית דין, או בית משפט), אבל לפחות שמענו כאן הכחשה.

לצערי, הופענו בתקשורת בערך מאה יום (במצטבר) ומניסיון אישי ידוע לי שאין בין המתפרסם בה לבין האמת ולא כלום. אפילו כשציטטו מי מאיתנו היה זה ברוב המקרים שקר מוחלט. מקסימום טענו אח"כ שמישהו עמד ליד מישהו מאיתנו וזה מה שהיה בטוח ששמע. בתקשורת הדברים הובאו כציטוט, כאילו ראיינו אותנו. ברוב מוחלט של המקרים הדברים היו הזויים ממוחו של הכותב ובכל המקרים היתה האמינות והדיוק שווים לפח אשפה.

לכן, איני מקבל את הנכתב בתקשורת (וק"ו בן בנו של ק"ו, את הנכתב במרשתת) כאמת. מי שקורא אותי כאן יודע, שגם לידיעות 'מוסמכות' אני מתייחס בחשדנות וכאל מידע מוכוון שנועד להטות ולהטעות.

אשר על כן, אני מקבל במאה אחוז את בקשתו של חיים ולדר. צודק האיש בבקשו את המינימום: להטיל ספק במידע.

אמנם, עדיין אחכה לתביעת דיבה בבית משפט (לא בבית דין, שאמינותו אפסית, כידוע ומפורסם לכל מי שיודע מה קורא בעולמם של חרדים) . אבל מסכים לגמרי שמיהרתי לשים תמונתו ליד תמונת משי זהב (שר"י?).

עדיין מסתמנת חובתו של ולדר, מעצם העובדה שפרקליטיו טרם הודיעו שהם יתבעו דיבה. גם טענתו שרודפים אותו דווקא עקב עמידתו לצד הילדים הנה טענה מופרכת ומופקעת מן הדעת. סביר שאכן צבר אויבים ומקנאים, אבל לתלות את הקלא דלא פסיק בכוחם של 'הרעים' אותם הוא רדף, נשמע כתירוץ קלוש.

אם הגיון זה היה נכון, אזי מי שהיה אמור להיות מואשם ומושמץ הינו ר' חיים היקר, שאין פעם שאינו מרים קול זעקה נגד הפושעים הלבושים שיראים ומתחתם עושים כל פשע ועוולה. הגיון זה היה מחייב להאשים את ר' חיים בבעילת ציפורים ושתית חלב אימן. עובדה (מוזרה כשלעצמה) היא, שר' חיים טרם הואשם בכך.

המציאות היא שיש אודותיו 'קלא דלא פסיק' ובקרוב נדע אם אכן יצא פס"ד מפורש של 'אסורה לזה ולזה', כפי שמתפרסם, וולדר מכחיש.

כן עומדת לחובתו  העובדה שסגירת התיק במשטרה נגדו היתה 'מחוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין' - בשונה מסגירת תיק 'מחוסר אשמה').

יחד עם זאת, אני מקבל, כאמור, את החובה להטיל ספק ולהמתין לראות מה יתברר אודות האיש ומעשיו.

בהתאם, אני מבקש בזאת את מחילתו של ולדר על התמונה שבחרתי לשים. התלבטתי ממושכות בשאלה זו ואף עיכבתי כתיבתי ובסופו של דבר נפלתי באשר קיוויתי שלא אפול.

עדיין עומדני במילתי שלפחות לכאורה היו דברים בגו והדברים היו בידיעת גדוילי הרבנים. יתר על כן, אם יסתבר שאכן יצא פסק של 'אסורה לזה ולזה' והרבנים המשיכו לכסות עליו, משום שהוא 'מהצד שלהם', הרי שהם פושעים נאלחים - ויהיה אורך זקנם כאשר יהיה.

ימים ידברו.

 

חרדי בעולמו