מאת: חרדי בעולמו
כבר כתבתי כאן כמה פעמים על בעיית ההיסטוריוגרפיה החרדית.
מסיבות מובנות מאוד הקפידו כל כותבי העיתים שלנו ,להציג לנו תמונת מצב אידיאלית. חושבי הטוב הללו סברו (וסבורים) שהעלמת נקודות החולשה והצבת האמת שהיתה רצויה, תעזור לגדל דור ישרים מבורכים שלא ידעו בכלל שיש צד שלילי, או שגדוילי ישראל עשויים מבשר ודם.
התוצאה היא שכאשר
הילדים בוגרים קצת ופוקחים עיניהם פתאום הם מגלים שהאמיתות שמכרו להם היו
אמיתות-לצורך-העניין, אבל אינן אמיתות אובייקטיביות.
יש מי שֶׁמַּפְנִים את זה ובוחר מכאן ולהבא לחיות בתוך מערכת כפולה. יש את המציאות האובייקטיבית ויש את המציאות הרצויה. זו שהיא 'קדושה' ו'מרוממת' יותר. באותה מציאות מדומיינת שוכנות כבוד כל מיני דמויות הוד מהעבר ומההווה ומשאירים אותם כמרוממים, מתוך אמונה ותקווה שזה אכן יַרְבֶּה טוב בעולם.
המציאות היא שחלק
לא קטן מפוקחי העיניים מגיע למסקנה אחרת. המסקנה שלו היא, שאי אפשר לסמוך על דברים
שבאים ממקור אכזב זה. ההגיון שלהם אומר כך 'אם שיקרו לי בנושא איקס, מניין לי שלא
שיקרו לי בנושא זה?'
עד היכן יעמיק וילך שבר השקר, זה עניין אינדבדואלי, אבל ברור ופשוט (ומוכח במציאות) שחלק מהאנשים ממשיכים לשאת בגאון את השטריימל שלהם, אבל מתחתיו הכל יכול לקרות. מדהים לראות סרטונים מניו יורק בלילי שבתות, במועדונים הכי מלוכלכים, דמויות רוקדות עם שטריימלים. זה כבר לא ליטאים צעירים שבאמת קשה להבחין ביניהם לבין הקהל ההולל שם, אלא דמויות שאין ספק שלפני כמה שעות עשו קידוש ברוב מהומה. נורא ומורא למשכיל.
טענתי כאן שכאשר אנחנו מאבדים את היושר הפנימי שלנו, אין חקר לעד היכן הדברים יכולים להגיע. טענתי היא שגם בעיית הנוער הנושר נובעת מאותם חיי שקר שאנחנו כופים על עצמנו ועליהם.
העניין הוא לא כמה מהחרדים נמצאים כאן (כן. 'כאן', באינטרנט) אלא בעובדה שאנחנו חיים בבלוף מתמשך, כאילו הרוב לא כאן, אלא ברחוב רשב"ם. שקר הדבר. שקר וכזב.
שוב. איני דן כאן אם זה טוב או אם זה 'רע'. אני דן רק בהכרה במציאות.
למה זה כל כך חשוב? בגלל שכל זמן שאנחנו משאירים את השקר הזה, אף אחד לא עושה כלום כדי לתקן משהו, או כדי להתכונן לעתיד. כמדוני שזה מוסכם שבלי להתכונן למלחמה, בוודאי שאי אפשר לנצח בה. אז השאלה היא רק לאיזו מלחמה צריך להתכונן. אם אתה במחשבה שבציבור אין אינטרנט, אז אתה ממשיך לדאוג לאותם עשרה אחוזים שהם ליבת החברה ובפועל מפקיר את רוב רובה של החברה החרדית.
אם היהדות החרדית נמצאת כאן, אז צריך להתחיל להתייחס למציאות הזו.
כאמור, רק חב"ד וקרלין מתמודדים עם המציאות כפי שהיא. האחרים מספרים לעצמם סיפורי מעשיות, כאילו רק מיעוטא דמיעוטא של הציבור החרדי נמצא באינטרנט.
בעצימת העיניים הזו, אתם חופרים את הקבר לציבור החרדי כולו. כל זמן שהציבור - והרבנים - חושבים שאין בעיה, אז לא מתארגנים למצוא פתרון. עשו קו גבול מטורף בקיצוניותו (אסרו הודעות סמס, אסרו צילום במכשיר) ואת קו הגבול האמיתי, בכלל לא מנסים לחזק או לקיים. מי זה הסוטה הזה שבטוח שאם יהיה ליהודי חרדי סמס, אז השימוש שהוא יעשה בו הינו לצורך זימה ותועבה ח"ו??? מיהו הסוטה שחושב שאם תהיה אפשרות לצלם במכשיר, אז היא תשמש לרע?? אולי זה אותו אחד שחושב שאם אברך ירכיב על כתפיו את בנו בשמחת תורה, יצמח מזה קלקול גדול? יכול להיות שאנחנו מזהים כאן קו משותף?
היהדות החרדית אלופה בלנצח את מלחמות-העבר. עד היום מלמדים את בנינו ובנותינו על נצחונותינו המרובים על כל אלו שקמו עלינו לכלותינו ורק הקב"ה (והמבט הרואה-למרחוק של גדוילי ישראל, כמובן) הצילו אותנו מרדת שחת.
כך ניצחנו את ההשכלה, כך ניצחנו את הציונות וכך ניצחנו את כל מי שקם עלינו לכל אורך הדרך. כל הניצחונות הללו מוכחים היסטורית וחקוקים עלי סלע של כל הספרים והמאמרים שמתפרסמים אצלנו חדשות לבקרים. כך אנחנו גם עכשיו מנצחים את המלחמה באינטרנט. זה שרוב הציבור החרדי נמצא כאן ולא שם, זה לא ידוע ברשב"ם. שם חיים בהבנה שהציבור הולך בלי שעונים בכלל, אז מה אינטרנט ולעולם מדומיין זה??
יש רק בעיה קטנה אחת עם כל הניצחונות הללו. המציאות. בסופו של דבר, אנחנו (החרדים שומרי התורה והמצות) הננו מיעוט מבוטל בסך הכללי של עם ישראל. היכן הם המוני היהודים? אצלנו? לא. לצערנו הרב, הם 'בצד השני'. כנראה שניצחנו בכל הקרבות, אבל הפסדנו את המלחמה.
צריך להיות עיוור מוחלט (או עוצם עיניו מראות במציאות) כדי לטעון שאנחנו במצב של 'מנצחים'. נכון שב"ה ערוגתנו עולה כפורחת והריבוי אצלנו מביא תקווה להמשך מפואר. בארץ ישראל חוזים הדמוגרפים שעד שנת 2060 יהיו 60% מילדי החינוך, חרדים. כן ירבה וכן יפרוץ.
הלוואי ששורות אלו יגיעו לעיני רבנים אמיתיים. כאלו שאיכפת להם מהציבור האמיתי שלהם ולא מדמיינים ציבור שפשוט אינו.
אולי דווקא ההתפוררות של ההנהגה הרבנית החרדית (כלומר, ההכרה המתרחבת והולכת שמה שאנו קוראים גדוילים ומועצניקים הם כנראה משהו אחר), תביא את הרבנים 'הקטנים יותר' לקחת אחריות ולהתחיל לכונן מהלכים שיקימו, בסופו של דבר, 'אינטרנט כשר'.
* בשולי כתיבתי
אעיר שגם בנדון זה עצמו, אנחנו מוקפים שקר.
אנחנו רגילים לספר לעצמנו שהחרדים (= אנחנו), ממושמעים לגדולי ישראל. האיסור על האינטרנט הוא התחום היחיד שכולם כולם כולם מאוחדים סביבו. זה האיסור היחיד שחתומים יחד אנשי העדה החרדית, חסידים, מתנגדים וספרדים. בתכלס, מה מידת ההישמעות לצו העיון הזה? מה זה אומר על הסיפורים שאנחנו רגילים לספר לעצמנו?
והאמת והשלום אהבו.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.