מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
בס"ד, ערש"ק פר' עקב כ"ב מנ"א תשפ"א.
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
ימי הילדות אמורים להיות ימי זוך וטוהר מלאי תמימות ולכן תיאוריות קונספירציה לא אמורים להיות בשיקוליו של ילד
אצלי זה היה קצת שונה, כשהייתי בחיידר, ראיתי מחזה מאוד 'חינוכי' שגרם לי לחשוב גם על כיווני קונספירציה.
ומעשה שהיה כך היה: היה ילד שובב בחיידר שהרבי מאוד לא אהב אותו, כי הוא הפר את שלוותו, כל רצונו של הרבי היתה שיתנו לו מנוחה, לשתות את התה שלו ו/או לעשן את הסיגריות בנינוחות (כן, פעם המלמדים היו מעשנים בתוך הכיתה מול הילדים).
פעם אחת המלמד נכנס המלמד לכיתה אחרי ההפסקה ומצא את הכוס שלו שבורה על הרצפה, הוא ניסה לחקור, אך אף אחד לא ידע מי ומה, וזה מאוד הרגיז את הרבי שלא היה לו אפשרות לכלות את זעמו באף אחד מהילדים.
לזכותו ייאמר שהוא לא היה שיא הרשעות, כי הוא היה צדיק לעומת מה שאבי סיפר לנו שכשעבר את השואה בגטו בית היתומים שבשכונת גבעת שאול בירושלים (שהוסב לימים לישיבת נזר התורה) נכנס פעם המלמד החצי-נאצי ושאל מי שבר את הזגוגית בחלון? וכאשר לא קיבל תשובה, עבר עם הקאנטשיק שלו (מקל חובטים) והיכה את כל ה-30 תלמידים היתומים מכות כואבות, וכשסיים הפטיר: 'אחד מכם ודאי קלעתי', הבנתם? לא פלא שמשלושים יתומים יצאו שלש (שנשארו בדת) ואבי היה מונה את ה-2 הנוספים, שמות שהכרנו, כל השאר נשרפו נשמותיהם בתאי הרעלים של אותם חצי-נאצים מושחתים.
נחזור לסיפורנו, המלמד חשד שזה אותו שובב (שכיום מוגדר היפר-אקטיבי, אבל אז לא היו הגדרות כלשהם), והמלמד החליט שלא יתכן שזה יעבור בשתיקה, לכן קם המלמד ושאל מי יודע לאן נעלם הקופסת טבק שלו? כאשר לא נענה, ציוה לכל הילדים לגשת אליו אחד אחד וחיפש בכיסים, עד שהגיע לילד השובב, והרבי 'מצא' את הקופסה בכיסו וכמובן הפליא / הפליק לו מכות רצח וכילה בו את כל זעמו.
המקרה הזה היה הקונספירציה הראשונה שקלטתי בחיי, כי הרבי לא היה מספיק מקצועי או שלא ראה צורך להסתיר, וראיתי אותו משחיל את הקופסא לתוך ידו לפני שהכניס אותה לכיס הילד וגם ראיתי שהקופסה מבצבצת מתוך ידו הקמוצה, ומשחק אותה כאילו 'מוצא' את זה בכיס של הילד.
בשעתו קראתי לזה בליבי 'עלילת דם', כיום אני קורא לזה קונספירציה.
ומאז, למרות שמטבעי אני רואה הכל טוב וזוהר, אינני שולל אפשרות קונספירציוניות.
בכל שנות ילדותי הייתי פוגש אחת בשבוע את 'יחיא מהמשק', יהודי תימני נחמד, שהתגורר במושב 'בית מאיר שליד הקסטל והיה מביא לנו מידי שבוע מס' תבניות ביצי משק ללא זריקות וזו היתה פרנסתו.
מורי יחיא היה מסוג האנשים שלא היה מניח מרכולתו וגובה תשלום והולך, אלא היה מתיישב לכוס תה חם ומשוחח עם אבי ז"ל, שומע דבר תורה ומשיח את לבו השבור, גם מוציא חליל ומתנגן לו ניגון תימני עם ניחוח עתיק, אוח אוח, נוסטלגיה.
אינני יודע אם נהג כך אצל כל לקוח, או רק בבית אבי שהיה איש שיח נעים מלא סבלנות כפתחו של אולם היה נוהג כך, ואני הקטן הייתי אוהב להאזין לדבריו, וכמעט כל ביקור שלו היה מספר את סיפור היעלמות בנו הקט סעדיה עם כל הפרטים, וכאשר אבי היה אומר לו 'גזירה על המת שישתכח מן הלב' היה עונה, שזו הראיה שבנו חי, שכן הוא ואשתו אינם שוכחים ממנו אפילו יום אחד.
כשהתבגרתי וראיתי את מלחמתו העיקשת של הרב עוזי משולם ז"ל הי"ד, עלו לי כל השיחות של מורי יחיא ואנחותיו וכשראיתי את מה שהמדינה עוללה לו והשחירה את פניו עד שהביאה למותו הטראגי אחר עינוים בכלא, שתת ליבי דם על העוול הנורא.
ועדיין לא היה הוכחה ברורה לכך שאכן היתה כאן מתחת לאפינו פשע כל כך איום שהלב העדין והמוח הישר לא מסוגל לדמיין, ותמיד דיברו שכששמעון פרס אחרון הפושעים מאותה פרשה ימות, יפתחו הארכיונים והאמת תצא לאור, ואכן לפני מספר חודשים סוף סוף מצאה המדינה לנכון להתנצל בפני עולי תימן ולהציע להם פיצוי כספי על כך. מאוחר מדי ומעט מידי, כבר כמעט אין למי. ומי ישיב להם את הצער ומי ישיב חיים לעוזי משולם ועאכו"כ שריפת הנשמות במכירת התינוקות ממשפחות שותו"מ לחילונים וכופרים.
אחר רצח יצחק רבין קראתי את כל מה שנכתב סביב הפרשה ואת כל תיאוריות הקונספירציה, וכאשר אני רואה את מלחמת החורמה של האוניברסיטאות והממשל למי שמעז להעלות שאלות על דל שפתיו, אני מבין כי רק צריך שיעברו עוד 50 שנה כדי שהאמת תצא לאור.
גם כל הממשלה הנוכחית היא קונספירציה אחת גדולה, הרי כל מה שהם לחמו זה עתה נגד, כעת זה כשר וחלק. ושאלתי שבוע שעבר עיתונאי מעיתון 'הארץ' את השאלה, איך אתם מסתכלים בראי בימים אלו עם הבלוף הענק שאתם מתבשלים בו?
הוא ענה לי: 'המטרה מקדשת את כל האמצעים, העיקר שיטפלו בכם ותפסיקו להיות טפילים על חשבוננו', בקיצור: ביבי רק היה התירוץ, אנחנו המטרה. (למי שמתקשה להאמין, יש לי צילום מסך מההתכתבויות בוואצאפ.
בברכת חופשה נעימה ושבת שלום וחודש מבורך:
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.