"היום בתניא" יום ו' כא מנחם אב
תניא אגרת הקדש
תחילת פרק ז
שנה פשוטה
⛳
חלקנו וגורלנו:
אגרת ז' נפתחת בפתגם "אשרנו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו" ובפסוקים "ה' מנת חלקי וכוסי" ו"חבלים (=חלקים, גורלות) נפלו לי".
בהרחבה ובשלבים מבואר לאורך האגרת, ההבדל בין "חלקנו" לגורלנו" בהשגת האלוקות. וכן, משמעותו של ה"חלק באלקי ישראל" שיש עם קיום המצוות - דבר שיש להבינו, שהרי לכאורה "לא שיך חלק כלל באלוקות יתברך, שאינו מתחלק לחלקים חס ושלום".
...
ההארה המהוה את העולמות:
להבנת הנ"ל, מקדים רבנו נקודה בסיסית המתיחסת לאופן הבריאה (כפי שהיא על פי יסודות האריז"ל).
כפי שכבר הזכרנו בעבר, כשמדברים על ה"אין סוף", ניתן להבחין בשתי בחינות: "עצמותו יתברך" ו"אור אין סוף" הכלול בעצמותו.
והנה, את העולמות השונים, לא ברא הקב"ה על ידי המשכה מבחינת "עצמותו יתברך", אלא על ידי גילוי מאורו, מ"אור אין סוף" הכלול בו (ב"עצמותו") ומתפשט ממנו (כדוגמת התפשטות אור השמש מהשמש) - כאשר בזה גופא יש להדגיש, שלא נברא העולם מהאור כפי שהוא בעצמתו הגדולה כפי שהוא, אלא ב"הארה" בלבד הנמשכת ממנו לאחר צמצומו.
...
"הקב"ה כשמו כן הוא":
"הקב"ה, הוא קדוש ומובדל מעליונים ותחתונים, ואינו נתפס כלל בתוכם חס ושלום כתפיסת נשמת האדם בגופו".
וכמבואר במקומות אחרים, כי אף שיש דמיון כללי בין החיות האלוקית המתלבשת בעולמות לחיות הנשמה שבגוף, הרי שהקבלה זו אינה בכל.
שכן למשל: בעוד ש"עצם הנשמה", למרות שאינה "מלובשת" בגוף היא מקושרת בו (שלכן נשמה אחת אינה יכולה להתלבש בשני גופים). הרי ש"מהותו ועצמותו יתברך" אינו נתפס כלל תוך העולמות בהם נמצא (והימצאותו במקום אחד אינה מונעת את הימצאותו באותה העת במקום אחר).
וכן, בעוד שהנשמה נתפסת תוך הגוף עד שמתפעלת ומקבלת שינויים מהשינויים המתחוללים בגוף (כצער קור וחום). הרי שהקב"ה ש"אינו נתפס בתוך העולמות", כל השינויים המתחוללים בעולם אינם פועלים בו יתברך שום שינוי.
...
חבר נכבד:
*מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן השבת.
בתודה ובברכה!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד.
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.