מאת: חרדי בעולמו
בימים האחרונים פרסם ההיסטוריון החרדי ר' ישראל שפירא, עדות שישיבת וולז'ין לא נסגרה, כפי שמקובל, בגלל שרצו להכניס לשם לימודי חול, אלא משום שהסיכסוך הפנימי גבר עד כדי שבחור מצד א' דקר בסכין בחור מצד ב' ובעקבות התערבות המשטרה הרוסית, נסגרה הישיבה (שלטונות הצאר דאז חששו מהרוח המהפכנית של בחורי הישיבה, שהתבטאה גם במרידותיהם ברבותיהם). אתוודה: לולי חייתי בדור של ישיבת פונביז', הייתי בטוח שהאיש פשוט הוזה. כיום, לצערי אפשר בהחלט להאמין לעדות המוזרה. בכל מקרה ברור.
אחד הסיפורים המכוננים שכולנו שמענו מאז ילדותינו היה זה שישיבת וולזי'ין נסגרה בשל הגזרה של מלכות רוסיה לחייב אותם למוד לימודי חול שעה אחת ביום.
על האמת השקרית הזאת גדלנו כולנו ומן הסתם עד היום מסופרת האמת השקרית הזו בהיכלי ישיבות שונות.
זה מכבר נודע בשערים שהאמת שונה לגמרי. בעת הראשונה, כאשר המלכות אכן ציוותה ללמוד לימודי חול, אבל תחמה זאת שהלימודים יהיו מעטים ולצד לימודי הקודש, הסכים הנצי"ב לכך ובתנאי שהמורה יהיה יר"ש (וכפי שכתב בשו"ת משיב דבר (א, סי' מ"ד): "ואם יצטרכו על פי המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא אלוהים".). ההסכמה (גם על דעתם של הגאון ר' יצחק אלחנן ושל ר' יושע בער) ניתנה לשעתיים לימודי חול, ושיהיו מורים יר"ש, ובבית נפרד מבית המדרש.
רק לאחמ"כ, כאשר הדרישה התעצמה והשלטונות דרשו שלימודי החול יתמשכו משעה 9 ועד השעה 3 ושלימודי הקודש יהיו מקסימום ארבע שעות (ואיסור ללמוד בלילות כתוספת) ושהצוות והתלמידים חייבים ללמוד ולדבר ברוסית, רק אז נסגרה הישיבה.
הדברים היו כרוכים וקשורים גם במחלוקת הגדולה על מינוי ר' חיים ברלין לראשות הישיבה. בקרב הבחורים קמה התנגדות לכך והישיבה התפצלה במחלוקת נוספת. בסופו של דבר הגיעו הדברים לידי כך שהמשכילים ניצלו את ההזמנות והתערבו בכך שפנו לשלטונות בדרישה לחייב את 'בחורי הקומנדו' האלה בלימודי חול. אגב, לא אחת כותבים פובליציסטים חילוניים על 'בחורי הקומנדו' שבגבעת המחלוקת, מדוע שלא יתגייסו לצה"ל, הרי נראה שהם בכושר קרבי טוב מאוד...
לא על סיפורי וולז'ין באתי לדבר פה, אלא שחוזרים לאותה בעיה ישנה נושנה , שאתה עוררת אותה מריבצה. הבעיה היא שאכן ההיסטוריה שלנו מלאה שקרים ומרמה. מן הסתם הכל בא מרצון טוב (בשביל מה לעורר את דעתו של החזו"א על החסידים אם אפשר פשוט לצנזר אותו? וכו' וכדו' עד אין קץ). מובן בהחלט שלעורר עכשיו שהיסטורית מעולם לא עשו 'היתר חרם', על חרמו של הגר"א על החסידים זה בהחלט מזמין צרות. אז במקום להתמודד עם הבעיה (שאולי אינה קיימת בכלל. מי אמר שחרם צריך בכלל התרה אחרי דורות? וכי חסרות תקנות וגזירות חז"ל שפשוט התפוגגו עם השנים? מישהו מקפיד כיום שלא לצאת במנעל מסומר?? אשה מקפידה שלא ילך בנה אחריה ברחוב? מישהו בכלל יודע שזה סעיף מפורש בשו"ע??). אבל, במקום לומר שבזמנו היה נראה לגר"א שהחסידות באה לעקור את היהדות (כמו ההשכלה והשבתאות) ולכן נקט בצעד החריג הזה, אבל כיום כולם נוכחים לראות שהחסידות היא היא המקיימת לכה"פ מחצית מהעולם החרדי וכו'. במקום זה, פשוט מסתירים ומזייפים.
גם אתה מסתכן בפירסום האמת כאן. ברור שהיה עדיף שהגר"א בכלל לא היה מוציא חרם ושהחזו"א היה מכיר בערך החסידים והחסידות וכו', אבל מה לעשות שלא כך היו פני הדברים? אז מה, שקר יותר טוב? על זה אנחנו בונים, שנצליח לשקר את כולם, תמיד???
הנושא הזה של שיכתוב ההיסטוריה, מתוך הכוונות הכי טובות, הינו נחלתם של ליטאים וחסידים כאחת. אולי מרוויחים מכך לטווח הקצר, אבל בטווח הארוך יותר יוצא שכל מי שרק מעט שכל לו בקודקדו ולומד קצת את האמת 'מבחוץ' הוא מתמלא ספקות על כל מה שסיפרו לו. 'אם סיפרו לי על וולז'ין באבא מעייסעס, אז מי אמר שלא סיפרו לי גם על .... באבא מעייסעס' והדבר הזה מסוכן ליהדות פי אלף מהסכנה שאנשים ידעו את האמת.
איני יודע אם עדיף לשמור 'בפנים' רק את מי שמאמין לסיפורי המעשיות הללו ולאבד 'החוצה' את מי שקצה קצהו של תבונת הדעת נוגעת בו, מאשר לדבר אמת ולבטוח ביושרת הלב שלנו, החרדים, שנדע להתמודד ולהכיל גם טעויות שקרו בעבר.
והבוחר יבחר.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.