מאת: חרדי בעולמו
הצפת כאן את הבעיה שאין בי"ד אחד שהציבור כול סומך עליו. אמת דיברת, כמובן.
אבל אם נרצה לעיין בזה קצת יותר נגלה שהבעיה היא תשתית-השקר עליה גודלנו כולנו. זה לא רק שכל חוג רואה בעצמו את הממשיך-היחידי-האמיתי של מסורת ישראל, אלא כנראה שיש דברים שביסוד נוטעים בנו חוסר אימון.
קודם כל נתחיל בזה שהגם שכל הרבנים וכל העיתונים נוקטים כל הזמן את העמדה שהמקום היחיד שמותר לדון בו במחלוקת בין שני יהודים כשרים, הוא אך ורק בדין תורה ומי שאינו נוהג כך 'הריהו מרים יד בתורת משה' וכו'.
אכן, דרכם בידם צלחה ועובדה היא שרוב מוחלט של הציבור אכן פונה לבתי הדינים, כדי לפתור את ריביהם.
הבעיה היא שדווקא הרבנים והאדמורי"ם, הגדולים והקטנים - פותרים את בעיותיהם במסגרת הערכאות שאותן הם אוסרים על ההמון הפשוט.
נוצר מצב עובדתי שכל הסיכסוכים של הציבוריות החרדית, נידונים ומוכרעים בבתי משפט חילוניים (או של גויים, כשמדובר אצלכם באמריקע). אין סיכסוך אחד בעולמה של היהדות החרדית שנפתר בדרך של דין תורה. פשוט לא קיים. אפילו סיכסוכים בין הקיצוניים ביותר (סאטמער, למשל) או בתוך גופים שכל כולם הם יהדות חרדית (כמו החינוך העצמאי, למשל) לא נפתרים בדין תורה אלא מובאים ומוכרעים במשפטי גויים מובהקים ובידי אוכלי נבלות וטרפות.
ועדיין, להמוני ההמונים באים בדרישות שידונו בריביהם לפניהם - כשהם עצמם דנים את ריביהם בערכאות.
חוששני שאפילו מי שלא שם לב לזה עד עכשיו באופן מודע, היה ער לזה באופן לא מודע. אלו הרי דברים שידועים לכל. אני לא מצליח להיזכר אפילו בסיכסוך אחד בין 'רבנים גדולים' שנגמר בדין תורה.
יכול להיות שבהצטרף לדברים נוספים שאנחנו אומרים אותם, אבל פועלים הפוך, מביאים לאיזה חוסר אמון בסיסי. דוגמה: כולנו יודעים שנשים דעתן קלה וכו', אבל בפועל, כשהאוזן של הילד שלי כואבת וצריך להתייעץ עם רופא גדול, אף אחד לא נמנע מלהתייעץ איתו כי זו היא. כן, כשהרופא הוא רופאה.
יכול להיות עוד משהו. אנחנו כבר כל כך מורגלים בשקר שסובב אותנו - כולל השקרים בחסות ובהובלת 'גדוילים', שלא נותר בנו כוח להאמין למישהו או למשהו.
דוגמה עכשווית לשקר נפוץ ומוסכם. החכי"ם החרדים ('עושים רק מה שאומרים לנו גדוהתי"ם'), מתנגדים לוועדה ממלכתית, לא בגלל שחוששים שיתגלו בקלונם, אלא אך ורק משום שבראשות הוועדה יעמוד שופט. העובדה שהמוזכרת לעיל שאת כל הריבים שלהם הם מביאים בדיוק בפני שופטים אלו, נעדרת (והאמת תהיה נעדרת) ונשאר רק הבלוף נטו.
תגיד לי. חוץ מפינת יקרת זו בעולמם של חרדים, מישהו במקום אחר מעורר אותנו שזה סתם מילים לצורך כיסוי החכי"ם? אז אם אנחנו מוקפים כל הזמן בשקרים הללו, מהיכן אתה חושב תצמח אמונה כלשהי בבית דין כלשהו?
הפלא הגדול הוא איך המון העם שלנו, עדיין ממשיך ללכת לבתי דין. זו השאלה האמיתית, לא למה הגדולים יותר לא הולכים לשם. את זה כבר הבנו.
פליאה, דעת ממני נשגבה.
חרדי בעולמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.