לרב חיים שאולזון שלום וברכה!
אני עוקב אחר פועלך בנושא תקופה ארוכה מאוד.
אחת
הבעיות בנושא הסוטים בישיבות ובחיידרים הוא שאין פיקוח- בבית ספר ממלכתי
או אפילו ממלכתי דתי בארץ ישראל יש פיקוח על כל אנשי הצוות כולל על מנהל
המוסד. לצערי המצב לא כך בישיבות ובחיידרים ואף גרוע מכך, לא רק שאין פיקוח
כל מי שלמד בכויילל יכול ללמד ה' ישמרנו!
זה דבר שצריך לעקור
אותו מהשורש את הטעות הנוראה הזו- כדי ללמד צריך ללמוד איך ללמד צריך להיות
מוכשר לזה. במקומות שדורשים הכשרה ותעודה יש פיקוח.
צריך לדרוש פיקוח חיצוני על אנשי הצוות בישיבה לרבות את ראש הישיבה.
אני
מלמד בבית ספר בארץ ישראל שתחת פיקוח משרד החינוך ולפני שהתחלתי ללמד שם
ביקשו ממני ללכת למשטרה ולבקש אישור היעדר עבירות מין. אישור זה חייב לחדשו
מידי שנה ותוקפו לשנה אחת בלבד. זאת משום שאין לדעת מה יהיה או מה יקרה
כמו שאמר רב יהודה:" אין אפוטרופוס לעריות".
כולי תקווה שהמצב ישתנה ושיתחיל להיות פיקוח על אנשי הצוות בישיבות.
עוד משהו שברצוני לדבר עליו הוא שצריך לומר לילדים שלמורה, לרב, לראש ישיבה ולא משנה מי אסור לו לגעת בך!
התלמידים
שלי בתחילת כל שנה כדרכם של ילדים רוצים לקבל חום ואהבה ובאו לחבק אותי,
אמרתי להם:" סליחה, אבל אף אחד לא נוגע בי" יש כאלו שיגידו אתה קשוח, תהיה
עדין איתם. אבל לא! אני לא צריך שיעלילו עליי דברי שקר, לכן מלכתחילה אני
לא נותן את האפשרות למגע. אפשר ליצור קשר משמעותי עם התלמידים גם ללא
מגע!!!
וחייב להסביר זאת לילדים שאין שום מגע גם לא יד על הכתף.
ברגע שנעביר את המסר הזה לילדים ושיהיה פיקוח בישיבות כמו שיש במוסדות של
משרד החינוך יהיה שכרנו והדברים האלה יפסיקו. כמו שאמר רבי יוחנן לתלמידיו
שיהי מורא שמיים כמורא בשר ודם. אם ידעו שיש פיקוח ויבקשו ללכת למשטרה פעם
בשנה ולהוציא אישור היעדר עבירות מין יהיה פחד אצל אנשים.
אמן
שיפלו הדברים על אוזניים קשובות ושמישהו יקח את דבריי אלו ויישם אותם.
ושנזכה לביאת גואל צדק ויקויים הייעוד " ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.