דברים כהוויתם: מכתב נוקב עם גילויים מסעירים על קצה המזלג ממעללי עיתון הפלס כנגד מהפיכת החינוך עטה"ק

בס"ד, ד' סיון תשע"ט 

לכבוד הרה"ג נתן זאב גרוסמן שליט"א 

שלו' וברכה 

שלושה פעמים רציתי לבטל את המנוי לעיתון "הפלס". הפעם הראשונה היתה ביום שני י"ח טבת תשע"ז כאשר העיתון היה שותף לביצוע המהפך השלילי בעניין הקמת המוסדות על טהרת הקודש, וביצע מחטף יחד עם העסקנים ליצור מצב של "הכרח" להקים את הסמינר של בני התורה בירושלים שלא על טהרת הקודש. באותו בוקר פורסמה בעיתון כתבה על הקמת הסמינר של בני התורה בירושלים באופן מתוקצב, שפורסמה לא רק עוד בטרם מנהל הסמינר הביע את הסכמתו להקמת הסמינר, אלא אף בלא שהתקבלה הכרעה ובוודאי שלא הסכמה לפרסום הכתבה ע"י מרן ראש הישיבה זצוק"ל. הפרסום נעשה לצורך מחטף ברוטאלי כמקובל במחוזות רחוקים, ומתוך אובססיה להכתיב 'עובדות בשטח' כנגד המשך הדרך של טהרת הקודש. אנוכי הייתי זה אשר גילה את אוזנו של מרן ראש הישיבה על הכתבה המבישה. הוא לא ידע על כך!!! 

הפעם השניה היתה ביום שישי ה' אב תשע"ז בעת שפורסמה הכתבה שסיקרה את האירוע המפעים שזכיתי לארגנו, משא חיזוק לבני התורה משכונת נוה יעקב מפיו של מרן ראש הישיבה במעונו, בעניין המוסדות על טהרת הקודש. היתה זאת אחת השיחות הברורות והנחרצות ביותר שנשמעו מפי רבינו מרן ראש הישיבה אודות אי האפשרות להמשיך לחנך את ילדינו במוסדות מתוקצבים והחובה להתנתק מתקציבי השלטון בעקבות כך (נדפס ב"לשעה ולדורות" עמוד תמ"ה.) דבריו הברורים בעניין זה, תאמו את דבריו הברורים שאמר כמה חודשים קודם לכן בעת הקמת הסמינר – לי ולרבים אחרים ואף לגדולי תורה ויראה ששמעו זאת מפיו באותה תקופה והם מעידים על כך – שהבהיר, שלמרות שהסמינר מתייסד מתוך 'הכרח' שלא על טהרת הקודש, אולם בתוך תקופה קצרה הוא יהפוך להיות מוסד עטה"ק. 

אלא שהעיתון, כפטרון המהלך של יצירת מצב של 'הכרח' להקמת הסמינר שלא על טהרת הקודש, ומתוך המשך המטרה והמגמה השפלה לעצור את רבינו מרן ראש הישיבה בדרכו הטהורה בעניין טהרת הקודש, הפך את הקערה על פיה, ופרסם את משא מרן ראש הישיבה עם הוספת הקשרים שונים ומשונים, שיצרו את הרושם - ההפוך מדבריו - שהעמידה על משמר החינוך היא באמצעות סתם הקמת מוסדות קהילתיים של בני התורה בלא כל קשר להתנתקות מתקציבי השלטון. זו לא היתה משנתו של רבינו מרן ראש הישיבה, וידעתם זאת היטב, זה היה חילול משנתו! 

הפעם השלישית היתה ביום שישי י' שבט תשע"ח לאחר חקיקת התקנות של משרד החינוך לתתי"ם, המהפך ההיסטורי שהפך את כל התתי"ם באחת, ממוסדות "פטור" למוסדות "מוכרים". היה ברור אז לכל מי שיש לו מעט שייכות בסוגיות אלו, שהמציאות של תתי"ם מתוקצבים משומרים, באה אל קיצה. המהלך נועד וכוון ע"י המדינה ביחס לתתי"ם המתוקצבים – החל מפסיקת הבג"צ בעניין זה ועד לדיונים ולהצבעות על כך בכנסת. אלא שהעיתון ניסה לטשטש את המסקנה המתבקשת, והציג את הדברים כאילו המהפך נוגע לתתי"ם מתקוצבים ולתתי"ם עטה"ק – שווה בשווה, באופן שיווצר הרושם שזוהי גזירה כללית שאיננה קשורה לנטילת התקציבים לתתי"ם. 

התחכום היה כה מכוון, שלא נחה דעתכם עד שטרחתם והדגשתם לכתוב באותה כתבה, שהדבר קרה לאחר שהמדינה ראתה את ההתעוררות כנגד ההתערבות של משרד החינוך, קרי תהליך הקמת המוסדות עטה"ק, והחליטה להשתלט אף עליהם, מה שהיה כמובן שקר רדוד ושקוף, שהרי שינוי החקיקה בעניין זה החל כמה שנים קודם לכן, כאשר עדיין לא החל כלל כל תהליך ציבורי כנגד משרד החינוך והקמת המוסדות עטה"ק. התחכום המכוון הזה, נעשה גם הוא מתוך המשך המגמה לצנן ולקרר ביודעין את העניין של טהרת הקודש, ולמנוע את הסקת המסקנה המתבקשת שבעקבות המהפך החוקי הזה יש להתנתק מתקציבי משרד החינוך באופן סופי, כפי שאכן הורה מרן זצוק"ל אז, וכפי שהורו מרנן חברי מועצת גדוה"ת לאחר הסתלקותו. באותם ימים נכנסתי שוב ושוב למעונו של מרן ראש הישיבה בסוגיה זו, ומהשיחות עימו עלה בידי באופן ברור שהעיתון ביטא את היפך דעתו הטהורה בעניין זה, במלוא מובן המילה! 

בכל הפעמים הללו – ובפעמים נוספות שהעיתון חטא לשליחותו – לא ביטלתי את המנוי לעיתון אך ורק מסיבה אחת ויחידה: מפני שמבחינה רשמית העיתון עמד וייצג את הנהגתו של רבינו מרן ראש הישיבה זצוק"ל, ועמד באופן רשמי תחת סמכות הוועדה הרוחנית של רבותינו גדולי התורה שליט"א.

 משנסתלק רבינו מרן ראש הישיבה זצוק"ל, עלה חשש כבד בקרב מי שהיו מודעים לאשר נעשה בחיי חיותו של רבינו מרן רה"י זצוק"ל, יחד עם היכרות קרובה על כוונותיהם ואמירותיהם המוצהרות של העסקנים השולטים בעיתון שלטון ללא עוררין, אודות מה שעלול להתרחש מעתה ע"י העיתון. 

ובאותם ימים נודע, שהעיתון קיבל עליו -באופן רשמי- את הנהגתו של מרן הגאב"ד שליט"א, אשר מונה ונסמך לכך עוד מימי קדם ע"י רבינו הגדול מרן רה"י הגרא"מ שך זצוק"ל ורבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ובעת הקמת עיתון "הפלס" ע"י רבינו מרן רה"י הגר"ש זצוק"ל. העיתון אף 'שתל' בכמה הזדמנויות במאמרי העיתון, את רצונו הטהור של רבינו מרן זצוק"ל, שרבינו מרן הגאב"ד שליט"א שהיה הנאמן הגדול לו ולרבותינו זצוק"ל ללא כל ערעור ופקפוק, ימשיך את דרכו בעול הנהגת הציבור. היה נדמה אז שיש בכך הבעת מחויבות מסוימת מצד העיתון להמשיך את דרכו של רבינו מרן רה"י זצוק"ל תחת הנהגתו של מרן הגאב"ד שליט"א. 

בנוסף לכך, ראשי ופרנסי העיתון – שבחיי חיותו של מרן זצוק"ל היו אמורים להיות נאמנים עד לאחת לרצונו ודרכו הטהורה ולדאבון לב מעלו בשליחותם – הביעו באותם ימים במעשיהם רגשות חרטה עמוקים על אשר עשו למרן ראש הישיבה בחייו, והפגינו את תמיכתם הפומבית בעניין מוסדות החינוך עטה"ק. היה נדמה אז, והיתה תקווה מסוימת, שרוח הנאמנות לדרכו של רבינו מרן ראש הישיבה תשוב לשרור בהתנהלות העיתון תחת הנהגתו של רבינו מרן הגאב"ד שליט"א. 

משכך, הבעתי באותם ימים רצון כנה להרים את קרן משמר החינוך בעיתון, ובשיחה סגורה אף הובטח לי ע"י ראשי ופרנסי העיתון, שהעיתון ימשיך את דרכו של רבינו מרן ראש הישיבה ובפרט בעניין טהרת הקודש. באותה שיחה אף היתה הפלגת דברים ועדויות על אמונו המלא ורצונו הטהור של מרן ראש הישיבה בהנהגה של מרן הגאב"ד שליט"א, וכן דברים בשבח הנהגת מרן הגאב"ד שליט"א. מאז, ולמשך חודשים ארוכים, שב והתקיים שיתוף הפעולה מצידי עם העיתון, בפרסום כתבות נרחבות ומאמרים יסודיים בנושא גזירת החינוך, תוך השקעה מרובה, שלא ע"מ לקבל פרס, כמימים ימימה, בהתייעצות מתמדת עם רבינו מרן הגאב"ד שליט"א ועם רבותינו שליט"א. 

אלא שלאחר תקופה לא ארוכה התברר שהיה מדובר בסה"כ במהלך ציני, שנועד למטרות שליטה גרידא, ואכמ"ל. בהמשך, התאמת החשש הגדול, והעיתון הפך לכלי להובלת מהלכים המנוגדים בתכלית לכל דרכו הטהורה של רבינו זצוק"ל ואף להוראותיו המפורשות, וכן להובלת נידויים וחרמות כלפי אלו שהיו ונותרו נאמנים לדרכו הטהורה של רבינו זצוק"ל ללא כחל ושרק. שיאו של מהלך זה אירע בפרשה הנוכחית, שהעיתון נטל בה חלק מרכזי כמעט מן היום הראשון (למשל בסירוב לפרסם מודעות של מגבית עבור הת"ת 'תפארת יעקב' כבר בראשית חודש אדר ב',) ובפרט בעת שראשי ופרנסי העיתון עמדו בראש המעשים השפלים שעליהם העידו בשמו של מרן רה"י שמעשים כגון אלו "לא היו מימות הר סיני". 

ועתה נפל דבר! עתה יצא העיתון במרד פומבי וגלוי – שכמוהו עוד לא היה מעולם – בשליחותו ובמשלחיו! עתה ברי ומחוור כי העיתון חזר לסורו, למרידה הנוראה שהחל בה עוד בחיי רבינו מרן זצוק"ל! עתה אף סתר העיתון את עצמו בעניין ההנהגה של בני התורה לאחר הסתלקות רבינו מרן רה"י זצוק"ל, והוכיח קבל עם ועולם, שאין לו אפילו כלפי חוץ, מינימום של נאמנות וכבוד עצמי! עתה פרק העיתון את עול השמעת דעת התורה הטהורה של עולם התורה! העיתון סיים את דרכו. 

ובכן מי שהדרך הטהורה של רבינו הגדול מרן הגרא"מ שך זצוק"ל נר לרגליו, ומי שאמון על ההשקפה הזכה והטהורה של רבותינו ועל מלחמתו של רבינו מרן הגר"ש זצוק"ל לשימור דרכו של עולם התורה מול כל פגעי הזמן וטשטוש ההשקפה, לא יכולה להיות לו במצב שכזה כל נאמנות לעיתון ולעורכיו, שהשתעבדו למערכת זולה של אינטרסים ושליטה, תחת מרות של עסקנים וגורמים שלא היה להם מאומה לאורך כל עשרות השנים האחרונות עם המאבק לשימור דרכו של עולם התורה. 

לסיום ברצוני להביע מספר מילים: כל מי שחווה את אשר עבר על עולם התורה בשנים האחרונות, יודע וחי במוחש כי "נצח ישראל לא ישקר". עולם התורה המשיך ממשיך וימשיך עד ביאת הגואל בדרך המסורה מדורי דורות, למרות כל המפריעים, למרות כל הבגידות, ולמרות כל המאבקים. רבינו מרן הגאב"ד שליט"א עם רבותינו שליט"א, העומדים במסירות להנהיג את עולם התורה בדרך הטהורה ללא כחל ושרק גם עתה, ממשיכים גם בכך את הנהגתו של להבחל"ח רבינו מרן רה"י זצוק"ל, שאף הוא נבגד ונרדף על צווארו עבור כך, עד יומו האחרון. 

כמו לפני שבע שנים, כן עתה, ברור לנו התפקיד שהטילה עלינו בעת הזאת ההשגחה העליונה. 

בצער ובכאב רב, יהודה בלוי, ירושלים