לפעמים יצר הרע פונה אליך ומנסה לשבור אותך.
הוא אומר: "חבל שתעשה את המעשה הטוב הזה, הוא נובע מגאווה, הוא נובע מכוונה לא רצויה, הוא לא באמת לשם שמיים, סתם חבל".
וכך הוא מחליש אותנו.
אתה יודע מה אתה אמור לומר לו?
אבינו
מלכנו, אבא שבשמיים, כל כך אוהב את המעשים שלנו עד כדי כך שגם אם הם
מרוקנים מתוכן, ואפילו במידת מה יש בהם פניות לימין ולשמאל, הוא אוהב מאוד
מאוד את המעשים שלנו.
היכן אנחנו רואים את זה?
בפרשה שקראנו היום.
מה קראנו בפרשה על מחתות החטאים בנפשותם, אותם מאתיים וחמישים איש שהתלוו לקרח למלחמה נגד ה' ונגד משיחו, נגד משה ונגד אהרון?
"את מחתות החטאים האלה בנפשותם ועשו אותם ריקועי פחים ציפוי למזבח, כי הקריבום לפני ה' ויקדשו".
רק שנייה, "מה זה כי הקריבום לפני ה' ויקדשו"? הרי הם הקריבו אותם לפני ה' בכדי להילחם בקדוש ברוך הוא, כביכול?
אומר
לך ה' יתברך: "הם עשו מעשה טוב, מעשה שבמקורו הוא אצילי, הוא עושה כבוד
לקדוש ברוך הוא. נכון שהייתה להם כוונה רעה, ולכן הם גם נענשו, אבל משהו
טוב יש פה, ניצוץ חיובי יש פה, ואני לא מזלזל באותו ניצוץ, אני קורא למחתות
האלה "מחתות קדושות", ואותם אני רוצה לראות כציפוי על גבי המזבח".
גם
מעשה מרוקן מכל תוכן, ואתה לא כל כך גרוע עד כדי לחשוב נגד ה' ונגד משיחו,
במקסימום יש קצת פחות נשמה ולב במעשה שלך, ה' מחבק את המעשה הזה, מחבק
אותך, מנשק אותך ואומר לך: "בני בכורי ישראל, ככה אני אוהב אותך, ויחד
נתקדם למעשה טוב יותר!".
עוזבים את עצת היצר, מחבקים באהבה את אהבתו של הקדוש ברוך הוא,
וזוכים לרב טוב כל הימים,
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.