קריעת הילקוט יוסף

שלום ר' חיים,

בעיני מעשה קריעת ספרי ילקוט יוסף אינו חמור מצד הקריעה עצמה (תמיד יהודים קרעו ספרים שחשבו ללא ראויים...) אלא מצד גזל: מי התיר לאותו אחד לקרוע ספרים שאינם שייכים לו? לכן בעיני גם אם היה מדובר בספרי סתיו, היה אותו דבר.

אבל עם זאת, לא פחות חמור מעשה הפצת הסרטון: מי התיר להם להפיץ את הסרטון ברשתות החברתיות ובאתרי החדשות? הרי להתיר לשון הרע ישנם שבעה תנאים הכתובים בחפץ חיים, ולא צריך להיות גאון להבין שכאן אין זה מתקיים כלל! אחד הכללים שלא יגרמו למי שמסופר עליו נזק גדול ממה שמגיע לו על פי הדין. וכאן מה קורה? מסכן אותו אברך שעשה טעות, ומתפרסם ברבים, יזכה לבוז גדול, וחייו מכאן ואילך אינם דומים למה שהיו עד היום, אולי בניו לא יתקבלו למוסדות, ועוד ועוד. נגיד שלא יודעים מי הוא, אז שיפנו למשטרה שתטפל בזה בדיסקרטיות! איסור הפצת הקלטות זה לא דבר ששמור רק לאריה דרעי!