פתחו במאבק נגד המשטרה על מה שעשו לילד האוטיסט, זה היה נראה כי הנה כולם נרתמים למאבק, אבל שימו לב איך שיום יום זה זה נחלש ונחלש עד כדי שגם את המודעות היומיות שפרסמו הפסיקו, וכאשר שאלתי מדוע, נתנו לי תירוצים מגוחכים שלוחצים עליהם מפה ומשם. גם אם המשטרה מאיימת אין דבר כזה להכנע, מפני שאם מה שעושים חוקי, אין שום כח בעולם שיכול לעצור אותך. צריך להזהר שלא לעשות נגד החוק, אבל לזעוק, אין מי שיכול לעצור זאת, זו זכות בסיסית ואין לוותר עליה
פונה אני כאן למי שפתחו במאבק הזה, תמשיכו ואל תכנעו אל תרתעו מאיש בעולם, אין כח בעולם שיכול לעצור מאבק אמת, אם אתם מאמינים במאבקכם עליכם להמשיך ולא לפחד מאיומים, מתוך נסיון חיים עברתי זאת יותר מארבעים שנה וב"ה לא נרתעתי מאיש בעולם מן הכוחות הכי חזקים והוכחתי כי אם מאמינים באמת במה שעושים אין מה שיכול לעצור אותך
אל תרימו ידיים, יש להבדיל בין המאבק המשפטי של האבא לבין המאבק הציבורי שהם שני דברים אחרים. המאבק של האבא הוא מאבק שהמשטרה צריכה להתמודד עם זה, מפני שהם פגעו בילד בבני המשפחה. המאבק הציבורי הוא על דרך עבודתה של המשטרה שלא חונכה לעבוד נכון, הם פוגעים היכן שאסור ועל זה חייבים להלחם עד שהמשטרה תשנה את דרכיה תחנך את השוטרים לפעול נכון היכן שצריך ולא להרים ידיים היכן שאסור, ועד אשר לא רואים שינוי ביחס המשטרה לציבור אין להפסיק אלא להמשיך מפני שזו טובת הציבור
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.