ובעיקר לראשי הישיבות הקטנות
איני יודעת איך להתחיל ולכתוב את אשר על ליבי בחודשיים האחרונים,
כל זה מתחיל לאחר שהתחלנו לחשוב על ישיבה קטנה לבנינו הבכור ולתכנן את המשך חייו, מסע הרישום לישיבות הלך דווקא די בקלות, בעלי רשם אותו לשני ישיבות שהיו נראות לנו מתאימות (והם דווקא לא מהישיבות המדוברות) נקבע לו תאריך בחינה שעבר בהצלחה, אבל כנראה שזה לא הספיק להם, שבעלי התקשר לשאול מה עם הקבלה לישיבה, בדיוק אותם ישיבות אמרו לו שאין מקום. (מה שלא נראה לי הסיבה)
הרבה מה לומר אין לי, מישהו שבעלי מכיר ניסה לסדר לו ישיבה, אבל אותה ישיבה לא מתאימה לו מבחינה רוחנית, הוא לא יתרומם משם בלשון המעטה.
אנו כרגע אובדי עצות ולא יודעים מה יהיה איתו ואיתנו בשנה הבאה, הוא גם מאוד לא רגוע בזה שעדיין אין לו ישיבה, ״הנחמה״ שלו ר״ל זה שיש לו עוד מס׳ חברים שגם לא התקבלו לישיבות שונות וכרגע גם הם לא יודעים מה יהיה איתם בשנה הבאה.
איני יודעת מה יהיה בשנה הבאה עם בני, אבל אני רוצה להגיד לאותם ראשי ישיבות ולאותם הבוחשים שם, שאם חינוך הילדים של בני ובכלל יפגע זה יהיה אך ורק בגלל הנושא הזה שאף אחד לא דואג לו בחב״ד, וכנראה שגם לא אכפת לאף אחד, אני רק מחכה לאותם ישיבות שיתקשרו אלי לצ׳ארדי השנתי שלהם...
אני קוראת מפה לכל מי שיכול להרים את הכפפה, שישאל הורים במקום מגוריו אם בנם מסודר לשנה הבאה, ותראו שהמצב עגום ביותר, חב״ד פועלת בחוץ אבל לצערינו מתפוררת בפנים. חבל מאוד
כולי תקווה שיקומו האנשים שיושיעו את בנינו, כי זה בידכם.
מ. ג. קרית מלאכי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.