ר' עזריאל אויערבך מתבייש מאבא שלו מכחיש שאמר כי החיילים ההרוגים קדושים

אין זה סוד כי ילדי ר' שלמה זלמן אויערבך ז"ל מתביישים בהרבה ממעשיו, הם לא רוצים שיזכרו ויידעו כי הוא היה קוק'ניק, וכי באותן שנים הוא היה בא לשמוע את דרשותיו בגלוי, הם מתביישים שיידעו כי ר' שלמה זלמן כיבד את הרב קוק להיות הפודה של בנו הבכור שמואל, והם מתביישים מעוד הרבה דברים אחרים שהיה עושה, הוא היה נוסע באוטובוס, וכאשר אשה היתה מתיישבת לצידו הוא לא היה קם ומבזה אותה אלא נוסע עוד תחנה או שניים ואז יורד וממתין לאוטובוס אחר חלילה לא לבזות. הם היו רוצים לשמוע שכאשר זה קרה אשה התיישבה לצידו הוא קם וצעק עליה פריצות

בשנים הראשונות של המדינה ר' שלמה זלמן היה בעד להודות ולהלל את ה' יתברך על המדינה, גם מאוחר יותר הוא האמין באותה אמונה אבל ידע כי הוא יסבך את בניו הקנאים, למרות שבנו עזריאל היה חתן אצל הרב אלישיב שהיה אז הרבה יותר קוק'ניק ממנו, ובכל זאת בשל הגיסים מבני ברק החזון איש'ניקים הוא חייב היה להוכיח כי אביו לא כל כך קוק'ניק, חשוב היה לו הצד הקנאי יותר, אבל זה לא הלך לו, מפני שאביו בכל הזדמנות אחרת אמר מה שהוא חשב באמת וחלק מהבנים לא אהבו זאת

היחס של ר' שלמה זלמן לחיילים ההרוגים היה ידוע מאז קום המדינה, בכל השנים הוא חזר ואמר - ויש על כך הרבה עדים - שהנופלים הם 'קדושים' ודינם כצדיקים ונכנסים ישר לגן עדן, אלו המילים שר' שלמה זלמן חזר על זה שוב ושוב, והיה גם מי שבספר סיפר כי ר' שלמה זלמן אמר לבחורים שרצו לנסוע לקברי צדיקים כי עדיף לגשת להר הרצל להתפלל לצד קברי ההרוגים הם קדושים, אבל מילים אלו צורמים לבניו שמואל ועזריאל ועוד מי שלא אוהבים את גישת האבא, הוא היה עבורם מזרחני'ק מדי

מה שמעניין, בחיי ר' שלמה זלמן הם לא העיזו להכחיש, אבל אחרי שהוא נפטר כשהוא כבר לא יכול להעמידם על מקומם הם מספרים סיפורי סבתא ומכחישים, או יותר נכון מגלגלים במילים, עזריאל אויערבך בלי שמץ של בושה מבקש לשנות דברים, אבל מפחד, אז הוא מודה כי החיילים קדושים, אבל לא רוצה לאשר כי אביו אמר את הדברים, מפני שאז עליו להתבייש מן הקנאים

אז קחו שיחה שהתפתחה בין מי לעזריאל בענין הזה:

השואל: עוד שאלה אני שמעתי משהו סיפר מעשה בר' שלמה זלמן רציתי לשאול את הרב אם זה נכון, שהיו בחורים שרצו ליסוע לקברי צדיקים והגרש"ז אמר למה ליסוע לצפון? יש פה בהר הרצל קדושים, רציתי לשאול את הרב אם זה נכון? הגר"ע: יש שם קדושים! השואל: מה? הגר"ע: יש שם קדושים. השואל: יש שם קדושים? הגר"ע: אבל הוא לא אמר את זה, זה שני דברים. השואל: לפני זה לא היה? הגר"ע: הוא לא אמר את זה. השואל: הוא לא אמר את זה. הגר"ע: אבל יש שם קדושים!! השואל: היום יש בלבול מאוד, כל ה... הגר"ע: זה שיש שם קדושים זה ברור! אחד הנוכחים:איפה? הגר"ע: בהר הרצל אין קדושים?! אחד הנוכחים: בהר הרצל???? הגר"ע: א'פיינע יידן, יהודים "בשר חסידך לחייתו ארץ" מה הפשט? אפילו איך ווייס וואס אנשים... הוא לא אמר את זה. על דברים משונים לא צריך לחזור. אחד הנוכחים: מי שנהרג במלחמה נקרא קדוש? הגר"ע: הוא בא להציל אותך


אתם רואים איך שהוא גלגל עם המילים, כי ממה נפשך, אם יש שם קדושים אז מה מפריע לו שאבא שלו אמר כי יש שם קדושים ולכו תתפללו שם תחסכו שעות של ביטול תורה, מדוע הוא צריך להכחיש זאת, ההגיון אומר כי אם יש שם קדושים אז ר' שלמה זלמן חיפש איך לחסוך לבחורים זמן ואמר להם כי הקדושים בהר הרצל הרבה יותר קרובים לישיבה - קול תורה בבית וגן בירושלים - ואז תרוויחו עוד שעות של לימוד התורה

אבל, זה לא מסתדר עם הקנאים, וגם לא עם 'הקנאים החדשים' מבית המחבלים, אז הוא משחק במשחקי מילים, ומבזה את אבא שלו