הצעת
חוק שהוגשה השבוע על ידי יו"ר מרצ, זהבה גלאון וח"כ ישראל חסון (קדימה),
מציעה לתקן את חוק השתלת איברים, כך שברירת המחדל לתרומת איברים לאחר המוות
תהיה חיובית. המשמעות היא שכל אדם שלא יחתום על טופס סירוב, ייחשב כמי
שמסכים לתרום את איבריו להשתלה.
הוועדה הציבורית לקידום תרומות איברים בישראל, בראשות פרופ' דינה בן יהודה, שמונתה על ידי שרת הבריאות, יעל גרמן, צפויה להגיש את המלצותיה בעוד כחודש. המלצות הוועדה אמורות להוות מצע להצעת חוק ממשלתית. ואולם, גלאון וחסון ביקשו להקדים ולהגיש הצעה משלהם.
"הצעת
החוק צפויה להביא לא רק להגדלת היצע האיברים להשתלה, אלא לשינוי תפיסתי של
ממש בחברה הישראלית. בבסיס שינוי ברירת המחדל עומד ערך של ערבות הדדית",
אמרה גלאון ל"הארץ", "ההסכמה לתרום איברים מהווה ביטוח הדדי עבור כל מי שלא
יסרב מפורשות לתרום. הביטוח יתבטא גם בכך, שכל מי שלא יסרב לתרום את
איבריו יקבל עדיפות בתור להשתלה".
הצעת
החוק מורכבת מכמה תיקונים, כולם בתחום תרומת איברים מן המת. על פי ההצעה,
אדם שלא הודיע על סירובו לתרומת איבריו מותר להשתמש באיבריו לצרכי השתלה.
במקרה שאדם שמסרב לתרום רק חלק מאיבריו, ניתן יהיה להשתמש באיבריו האחרים
לצורכי השתלה. הנחת ההסכמה לא תחול על קטינים שטרם מלאו להם 17. הצעת
החוק מנסה להתמודד גם עם החסם של סירוב בני משפחת המת לתרומת איבריו. החוק
הקיים מעניק זכות וטו לכל אחד מבני משפחתו של המת מדרגה ראשונה, גם אם הוא
החזיק בכרטיס אדי. הצעת החוק החדשה מציעה לצמצם את יכולת הסירוב של בני
המשפחה כך שרק קרוב משפחה מהדרגה הקרובה ביותר יחזיק באפשרות למנוע השימוש
באברי המת: בן זוג, ילדיו הבגירים או הוריו. במקרה שמדובר בקטין תידרש
הסכמת הוריו.
על
אף שמדובר בברירת מחדל שעשויה להגדיל משמעותית את מאגר התורמים, הצעת החוק
של גלאון וחסון משמרת את העדיפות שנהנים ממנה מי שהביעו נכונות לתרום,
במידה והם עצמם זקוקים להשתלה. במקרה שבו נמצא איבר מתאים להשתלה תינתן
עדיפות בתור למועמד להשתלה שלא הביע אי נכונות לתרום את איבריו, על פני מי
שמסרב לתרומת איברים, אלא במקרה שבו נחוץ האיבר בדחיפות להצלת חייו, ואין
מועמד במצב דומה שלא הביע התנגדות.
(הארץ)
מה זה אם לא צביעות. שלשום העבירו חוק שרק בגיל 18 יכולים צעירים להחליט על חייהם וכאן פתאום הגיל להחלטות הוא 17
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.