במקום לשגר מכתבים לאינטרנט תקימו בית דין בברסלב שיחקור בנושא ויכריע

מאת עקיבא וויינגרטן

אני לא קונה כל דבר שמתפרסם בתקשורת, אני מודע לעובדה שכתבים ועיתונאים להוטים אחרי סקופים ועל מזבח זה מוכנים להקריב המון, אך אני כן מתייחס בחשדנות למי שמתפרסם דברים שליליים אודותיו, לא חורץ את דינו, אבל גם לא אעמוד לצידו, וכצופה די ניטראלי בעניין, אני יכול רק לומר, שאני מאמין שהמאמר אל תאמין בעצמך עד יום מותך (אבות ב') נאמר גם על כאלו שנחשבים כרבנים בעיני חסידיהם או אפילו בעיני כלל ישראל. אין חסינות בעניין זה.

במקרה ספציפי זה, ובשבתי על 'כס המקלדת' אני צריך גם להוסיף את הידע שיש לי באופן כללי על אותה חסידות הזויה, הייתי מבקר לא פעם במקווה ברובע המוסלמי בדרך לכותל לתפילת שחרית וותיקין. ומי שמכיר, יודע שנורמה זה לא הצד החזק שלהם. כמו"כ אני לוקח בחשבון גם העובדה שהרב הנ"ל בחר לכאורה לברוח מאימת הדין על פני התמודדות ישירה עם החשדות ולהפריכם או להכחישם. אך ייתכן שמסיבות אחרות השמורות עימו הוא עושה זאת.

כן צורם לי לראות שמתפרסם בשם 'רב אלמוני מברסלב' שאמר: "זה אדם שפתח בפנינו את הדרך לרחל אמנו, פתח עבורנו את הדרך לקבר יוסף בשכם, הוא פתח את הצוהר לעולם הזה... אדם גדול מאד, איך אפשר לומר עליו כאלו דברים מבלי לדעת את האמת כולה?", אותו רב שבחר לפרסם את הדברים ומאידך לא לעמוד מאחורי הדברים בגאון ובעוז, אליו אני אומר, גם אתה כבוד הרב לא יודע את האמת כולה, לא היית שם, לא ישבת וגבית עדויות על מה שאירע או לא, אתה ניזון מהתקשורת כמו כולנו, אז במטותא ממך, שב בשקט ואל תדבר שטויות. קח בחשבון, שאולי, רק אולי, יש דברים בגו, וייתכן שהחשוד המרכזי בסיפור הזה ייכנס לדפי ההיסטוריה כרב שסרח. לצד שבתאי צבי, יעקב פרנק ודומיו. ואת זה אני אומר גם לאדמו"ר מלעלוב, וכי אתה יכול לקבוע על מעשיו של איש לפי הנשיקות שלו לאבני הכותל? תתבגר ותיכנס קצת לעולם המציאות...

כי גם מי שפתח את קבר יוסף בשכם עבורנו, אוסיף ואומר במאמר מוסגר, תוך הכנסת חסידיו לסכנה ממשית, ובגללו שוכב כיום אחד מחסידיו כצמח שאין לו הופכין בבית החולים ועוד אחד בבית קברות הי"ד, עדיין, גם אם יצא מזה משהו טוב, זה עוד לא אומר שהוא לא יכול להיכשל, ל'אין אפוטרופוס לעריות' (כתובות י"ג) החז"לי אין הסתייגות. כולם שווים בעיניהם בעניין זה. כמו שאמרו: "אפילו חסיד שבחסידים, אין ממנין אותו אפוטרופוס על עריות" (ירושלמי כתובות א'). יעידו ע"כ הסיפורים הרבים במקורות שלנו, כגון עם רב עמרם חסידא והשבויות (קידושין פ"א).

יש אנשים שעליהם ניתן יותר בקלות לגונן בענייני צניעות, כאלו אשר אינם מקבלים נשים, או כאלו שמאוד בולט אצלם הל' איסורי ייחוד, דואגים שהדלת תישאר פתוחה, הגבאי או הבעל יהיו נוכחים, או לפחות שיהיה יוצא ונכנס. כאלו אשר לא מסתכלים על נשים ולא נוגעים בהן. כי מה שאני שמעתי, זה סיפור על אחד שהגיע להתברך אצלו והרב הניח את ידיו על ראשה של אשתו ובירכה, למותר לציין שההוא בחר שלא לשוב ולהתברך אצל הרב.

על אף כל האמור לעיל, אני חוזר ואומר, לא שופט אותו, לא חורץ דינו, אני מכבד אותו וחושד בו. ולא אצא בהצהרה בומבסטית להגנתו עד אשר תתפזר הערפל הכבד הרוחפת מעל ראשו. כן הייתי מצפה מאותם רבנים לקחת אחריות, לא לשגר מכתבים ומאמרים לאינטרנט, אתם רוצים לעשות משהו טוב? תתחילו בהקמת בית דין, בגביית עדויות, תשמעו ישירות מהמתלוננות מה שיש להן להגיד, למותר לציין שאם זה יתברר כנכון, תצטרכו לצאת עם מודעות רחוב ענקיות ולהכריז מעל כל במה אפשרית כי האיש חשוד על העריות ואסור להתייחד עמו ולא עוזר אם אשתו עמו כמבואר בהלכה.

עוד מייצרים היום רבנים מהזן הנכחד הזה?