הרב כהנמן שמח ביום העצמאות. הוא מצא כל דרך איך להתחמק מן הקנאים והציונים, הוא לא אמר תחנון ובנה זאת על בן גוריון, ולא רק הוא, גדולי אדמור"י אותו הדור שמחו על המתנה הנפלאה - כפי שנראתה אז - שנתן לנו הקב"ה מדינה שלשם הצליחו לברוח שארית עם ישראל שנכחדו במדינות העולם
מצב הדברים השתנו, ולא מפני שהמדינה היום יותר חילונית, גם אז החילונים לא שקטו, ועבדו קשות לגזוז את פיאותיהם של מי שרק יכלו. ודוקא בימינו רואים את ההיפך, דור של בעלי תשובה מה שלא ראו אז, ובכל זאת אנו החרדים התרחקנו הרבה יותר, ולא מפני שאנו חרדים יותר, ההיפך, הפכנו למזרחיסטים של אותם ימים. מי שילמד את המזרחי ואת השקפתה באותם הימים, ומה קורה היום לחרדים, ימצא כי אנו העתק מושלם שלהם, אנו משתדלים ועושים הכל להוציא כמה שיותר מן הממשלה ליהנות מתקציביה ועזרתה, משתלבים בכל מוסדות המדינה, דבר שהיה מופרך מיסודו בשעתו אצל החרדים, ובכל זאת, אנו פוסחים על שתי הסעיפים ולא נמצא חרדים - מי שאינם חוששים מאימת המדינה וזרועתיה - שיתלו דגל
ההשקפה הפונוביזאית התחלפה כבר לפני שנים. מאז הלך לעולמו הרב כהנמן ז"ל הפכו אותה לעולם אחר לגמרי, וכבר לפני שנים לא היו תולים עוד את הדגל מעל גבי הישיבה. רק אימת התקציבים והחשש כי הדבר יפגע בכלל עולם הישיבות היא אשר הניעה את רבני פונוביז' לקבוע, כי מאחר והרב כהנמן ז"ל קבע כך, אז ממשיכים להניף את הדגל ולא מפני שצריך לעשות כך
שרפו את הדגל לעיני תלמידי פונוביז' וזה לא הפריע לאף אחד, הקנאים שיחקו בהצגתם השנתית לעיני מאות בחורים שנהנו מן ההצגה השנתית, זו הוכיחה שוב כי לא ה'דגל' כאן הענין, אלא המשחק. אלו משחקים קנאים, ואלו משחקים צבועים
אנו החרדים רוצים ליהנות מכל העולמות, לעשות כמו המזרחי בתחילת קום המדינה, ולשחק כאילו 'חרדים' 'השקפיסטים' כאשר השורה התחתונה היא שתיים, הון ושלטון. האידיאולוגיה החרדית נמחקה, אין עוד מי שימסור את נפשו עליה, היום האגואיזם האישי הקהילתי והמפלגתי תפס את מקומה של החרדיות המקורית, ולכן אין זה פלא איך משחקים משחק כפול, תולים דגל, ונהנים משריפת הדגל
