הרב שטיינמן מגביל את הכינוס לבחורים מהקיבוץ והלאה, הוא בודאי אינו יודע כי בעיית הבעיות הם הצעירים, וכי ילדים מגיל מאוד צעיר כבר שורצים באינטרנט דרך הטלפונים ודרך מכשירים אחרים שיש להם
השאלה שאני מציב כאן, האם בעיית האינטרנט היא בעיה של בעלי בתים או גם של בני תורה? אם רק של בעלי בתים, עדיף שבני תורה לא יהיו בכינוס כזה. ואם לצערנו ובושתנו בני תורה רבים גולשים לאינטרנט, איך יכולים גדולי ראשי הישיבות והמשגיחים לרחוץ בנקיון כפיהם?
מציאות היא, לצערנו ובושתנו, מאות בחורי ישיבות גולשים מדי יום ביומו באינטרנט, כותבים בעשרות פורומים חרדים בעברית אידיש ואנגלית, והשאלה היא, היכן היו המחנכים, הם מודעים לבעיה הזו 10 שנים לפחות, ומה הם עשו שלפחות בני הישיבות לא יגלשו ויתרחקו ממכשירים לא רצויים
ועל כולם, איך זה שהם שכחו מן הנשים. מי שלומד את האינטרנט והגלישות בה, בניגוד למי שחושב שרק גברים גולשים, הנשים ובמיוחד הצעירות גולשות לא פחות, ואולי כאן הבעיה. גם אם נניח שהאברך היה מוותר על האינטרנט אבל בשביל שלום בית הוא חייב לוותר ולהשאיר את האינטרנט בביתו
עושה רושם, כי מתכנני הכינוס עבדו בשיטת חלם, לא רק מפני שלקח להם 10 חדשים לארגן אירוע כזה, והפסידו הרבה זמן, עוד אלפי נשמות נשרפו. הם לא ירדו לעומק הבעיה, ועבדו בשיטת הדרשות והשיחות, שחלילה לי לזלזל בהם, אבל זו התחמקות מן הצורך לעבוד קשה על מנת להצליח
כינוס לשם שמים, כאשר הכוונה היא להועיל ולא סתם לשם כינוס, היה חייב לחלק בין הגברים והנשים, ויתכן כי היו צריכים להקדים את הנשים לחזק אותן לפני הגברים בענין האינטרנט, הן שולטות בבית, ובכוחן הרבה יותר להבטיח כי הילדים יהיו עסוקים עם חומר מועיל ושלא יהיה להם זמן לחשוב על אינטרנט
ובאשר לגברים, חייבים לחלק בין ילדים, צעירים, ומבוגרים יותר, כינוס לבעלי בתים בנפרד, ולבני ישיבות בנפרד, מפני שעם כל אחד צריך לדבר אחרת. אותה שפה לכולם לא יעבוד, ואפשר להבין חלק מן המתנגדים של הכינוס, זה פשוט חבל על הזמן, שום תועלת לא יצמח מכינוס כזה
