לשרוף את החמץ לא את הבית

אחת הטעויות הבסיסיות של רבים וטובים כשהם עסוקים בביעור חמץ שהוא מושג כללי ולא פרטי, שהם מבקשים לבער את הכל וטועים לחשוב כי הכל צריך ביעור. לא נמצא בשום מקור שבערב פסח ישרפו בית. ולכן, כאשר כל אחד העוסק בחמץ שלו, ובציבור כשעוסקים בחמץ הציבורי, עלינו לשמור על הכלל של ביעור החמץ ולא לשרוף את הבית

ימים אלה של ימי סערה גדולה, כאשר מי ששמו עצמם לחטט בחייהם של אחרים נתפסו בקלקלתם, וישנם מי שזועקים כי חייבים לסגור את האתר. אלו טועים טעות מרה. כן, יש לבער את כל מה שגרם לכך, אבל לא את מה שנחוץ וחשוב לחיינו

אסור לשכוח, כי היהדות החרדית עברה טלטלה קשה במשך שנים, יחידים שלטו עליה וב"ה לא עוד, וזאת בזכות מי שעשו מלאכה קשה, מסרו את נפשם למען שתי מטרות, לבער את החמץ הפנימי ולשחרר את הציבור מעבדות לחרות אמיתית. היום ב"ה אי אפשר עוד לסתום את פיהם של גדולי תורה, היום כל מי שאומר משהו הציבור שומע ויודע. ובשביל להבין את הדברים אספר לכם את איך שזה נראה היה לפני כמעט 40 שנה כאשר עיתון יחיד שלט בציבור החרדי, ודרכו סתמו את פיהם  של גדולי ישראל

קחו את פרשת 'מיהו יהודי', מחלוקת קשה פרצה בין הרב שך לרבי מליובאוויטש שתבע את תיקון החוק. 'המודיע' לא יכל לדווח על דברי הרבי מפני שאז שלטו גם הליטאים בעיתון. העורך החסידי לא יכל לפרסם את הדברים בשל הוטו שהטיל העורך הליטאי. היה זה אז 'צופר' שהפך ל'צוהר' שפרסם את דברי שני הצדדים וזו גררה מהפכה אדירה.

קחו את פרשת בעלזא, כאשר סאטמאר וה'עדה החרדית' קראו למלחמה על בעלזא מפני שהאדמו"ר מבעלזא ביקש לשנות את ה'שיטה', וטען כי אי לקיחת כספים מן הממשלה פירושו שלחילונים יהיה יותר. 'המודיע' לא יכל להתייצב לצד בעלזא מפני שהליטאים לא איפשרו זאת, הם היו קרובים יותר לקנאים. 'צופר'-'צוהר' עשה אז את המלאכה כשהביא את אשר קורה

שנתיים אחרינו החלו להופיע 'כפר חב"ד' ו'המחנה החרדי' של בעלזא שהבינו כי אין מנוס, אחרת יסתמו פיות הציבור לא ישמע אותם

לכן, כאשר דנים עתה בשאלת עתיד 'בחדרי חרדים', מצד אחד אפשר להבין את הזעם והכעס על מה שעשו. אבל מאידך, אסור לשרוף את הבית, יש לבער את החמץ את כל מי שהיה אחראי למעשים הללו, אבל על הבית נשמור, הציבור זקוק למי שישמרו שחלילה לא ישתלטו יחידים על הציבור